Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 20

15 (כ״ד) ויציקו את ארון האלקים, פת׳ ויעמידו וכן תית׳ יונתן ואקים» (כ״ו) הרואה אתה, כלומר אם נראה בעיניךא); (ל) במעלה הזיתים, במעלה הר הזיתים: (ל״א) ודוד הגיד לאמך אחיתופל בקשרים, פתרון ולדוד הגיד לאמר אחיתופל בקושרים עם אבשלום: (ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה, פתר׳ עד ראש הר הזיתים שהיה נהוג להשתהות שם בשובו ממקום אחר כשהיה מגיע שם היה משתהוה מפני שהיה יכול לראות משם מקום הארון: ם׳ז. (א) מהראש, מראש ההר שעלה בו: (ה) עד בחורים, שם המקום הוא: (ה) השיב עליך הי כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתיו ויתן את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך, כלו׳ ואעפ״י שעברה עליך את הרעה הנדולה הזאת הנך עומד ברעתך, עדיין באותה רעה שהייתה עומד כשהיתה מלכותך מקויימת בידך בה אתה עומד עדיין, כי איש דמים אתה: (י) בי ה׳ אמר לו קלל את דוד, כלו׳ אדם גדול כשמעי 0 שהוא גדול בתורה שכתוב בה ונשיא בעמך לא תאור (שמות כ״ב כ״ז) וכי תעלה על דעתכם שיקללני אם לא כי ה׳ אמר לו קלל את דוד ומאחר שה׳ אמר לו מי יאמר לו מדוע עשית כן: (י־ב) אולי יראה ה׳ בעיני, כתרג׳ בדמעת עיני: (י״נ) ועפר בעפר, זרק עפר לעומתו: (י״ז) את רעך, את דוד: (י״ט) והשנית למי אני אעבוד הלא לפני בנו, בלומר וזאת שנית, כמו טעם אהר בדבר אפילו כשאעבוד אותך עדיין איני מורד באביך שהרי אתה בנו: (כ״א) בא אל פילגשי אביך ונו׳ וחזקו ידי בל אשר אתך, שעד שלא תעשה לאכיך דבר המסור ללב יהו נרפים ידי בל אשר אתך לעזור לך שיחשוב כל אחד ואחד מהי) לי לעזור את אבשלום והיום ומחר יתפייס עם אביו ונשארתי אני בשנאה ה), שיהיה דוד שונא אותי, אלא עשה דבר שלא תוכל שוב להתפייס עמו והזקו ידי כל אשר אתך: (כיב) ויבא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל, אותה שעה נתקיים כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר [הזה] (לעיני) [נגד] כל ישראל (שמואל ב׳ י״ב י*ב): י״ז. (ג) כשוב הכל האיש אשר אתה [מבקש], כלו׳ כשאשיב כל העם אליך האיש אשר אתה מבקש הוא לבדו ייהרג ובל העם יהיה שלומי): (ח) ולא ילין את העם, ולא ילין עם העם: (י) והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המם .ימם, זה פתרו׳ אפילו אותו שהוא עכשיו בן היל מן העם אשר אתך אשר לבו כלב האריה המס ימם׳), באותה שעה כשישמע שיאמרו היתד. מנפה בעם אשר אחרי אבשלום: (י״ג) והשיאו (את) כל ישראל [אל] העיר ההיא חבלים, כתרגומו ויתבנשון בל ישראל לקרתא ההיא ויקפונה משיריין, הבלים כמו חבל נביאים (שמואל א׳ יי ה׳). וסחבנו כמו סחוב והשלך (ירמיה ב״ב י״ט). צרור, אבן: א) עיין גם פירש״*. ב) בכ״י: ברעה. ג) לא ידעתי מניין לו זד. להמתבד. ך) בב״י: מי. ך־;) עיין פירש״י. ו),עיין ג״כ שם. ־ץ) עיין ג״כ שם וברד״ק.