Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VIII. 1910 - 5671 (1911)
- Date
- 1911-01-01
- Page
- – (sequence 15)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/3486266-3486281--2949-3489315- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
להם דבר בא אליו ושפט בין איש ובין רעהו, מזכיר איזה בא ראשון שישפטוהו ראשון: (ייז) ושריה סופר, כותב פסקי דינין שפסק המלך, ויש פותרין שאינו בותב פסקי דינין אלא כותב מנת המלך: (י״ה) ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי, נם הם היו מבני ביתו של מלך דוד. ובני דוד כהנים, פתי מושלים היו. והכרתי והפלתי איני יבול לעמוד על בירורו אך דומה שכרתי אומה אחת יש והם יושבי חבל הים ונקראים נוי כרתים (צפניה ב׳ הי) ודומה שנטפלו עמו ונלוו עליו לשרתו, ודומה 1בשם שברתי שם אומה כך פלתי שם אומה»), ויונתן שתירגם קשתיא וקלעיא איני יכול לעמוד על פתרונו, ומדרש חכמינו כרתי ופלתי אילו אורים ותומים ברתי שכורתים דבריהם. פלתי שמופלאים בדבריהםב): ט. (ד) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר, באותו מקום ששמו בלו דבר: (ה) והוא לקחו משם, מלו דבר: (י) והיה לבן אדוניך לחם, כלו׳ בני ביתו יתפרנסו ממנו והוא עצמו יאכל תמיד על שלחני להם. ולציבא המשה עשר בנים, בלומר וציבא היה יבול לעבוד את האדמה לפי שהיו לו חמשה עשר בנים ועשרים עבדים: ר ♦ (נ) המבבד דוד את אביך בעיניך, כתוב בתורתו לא תדרוש שלומם וטובתם (דברים ב״נ ז■) וסבור אתה שמניח אלוהו ג) ובא לדרוש שלומך ולכבוד אביך שלח לך מנחמים, הלא [בעבור] חקור את העיר ולרגלה שלח דוד את עבדיו אליך: (ד) דברת את מדויהם, את מלבושיהם כמו מדו בד (ויקרא ו׳ נ׳). עד שתותיהם, שכרת מלבושיהם עד מקום הערוד! שלה כמא דתימא וחשופי שת ערות מצרים (ישעיה ב־ ד׳) וכדי לביישם עשה כך: (ו) את ארם בית רחוב, ארם היושבים בבית רחוב ואת ארם היושבים בצובה. ואיש טוב, אדם ששמו איש טוב: (ח) וארם צובה ורחוב לבדם בשדה, כלומר בני עמון ערכו מלחמה פתח השער וארם צובה ורחוב שהיו נשכרין ערכו חיילותם בפני עצמם לצד אחר בשדה ויבואו חילם באותו מקום: (ט״ז) ושובך שר הצבא, ובדברי הימים (א׳ י״ט י״ח) כת־ שופך, שובך שהיה נבוה כשובך, שופך שהיה שופך דמים י): י׳א. (א) לתשובת השנה, להכנסת השנה. לעת צאת המלכים, לעת שרגילים המלכים לצאת שזהו שכבר נדלו העשבים והירקות שאז רגילים המלכים לצאת למלחמה"): (נ) וישלח דוד וידרש לאשה, ששלח שלוחו לשאול ולדרוש מי היתד, האשה שרוחצת ויאמר השליח אשר שלח הלא זאת בת שבע: (ד) וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה, שמעתה אין לתלות הוולד באוריה בעלה: א) ועיין בם בפי, דה,"* א, י״׳ט י״ז. ב) עיין ברמת ק» ד, ע״א. ג) עיין תגחומא וירא הוצאת באבער אות ב״׳ה ועיין בם פירש״י. ך) עיין מדרש תהלים מזמור ג׳ הוצאת באבער אות ד, ועיין זמה דף מ״ב ע״ב, אלא ששם איתא במקום ״שופך דם״': שבל הרואה אותו גשפך לפגיי כקיתח• ה) עיין בס קצת בפידש״י.