Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 13

8 אנכי יושב בבית אתים ונו־ שרצה לבנות הבית שכן הוא אומר והניה לכם מכל אויביכם מסביב וכת׳ בסמוך והיה המקום אשר יבחר ה־ אלקיכם (שם שם י״אא). (ד) ויהי בלילה ההוא, מדרש אנדה ב) אמר לו הקב״ה לנתן הנביא האדם הזה שאני משלחך אצלו נדרן הוא צא ואמור לו עד שלא ישבע לבנותו לא אתה תבנה הבית לשבתי, ד״א האדם הזה שאני משלחך אצלו זריז הוא צא ואמור לו עד שלא ישבור פועלים לחצוב 'לו אבנים מן ההר ולכרות לו ארזים מן הלבנון לא אתה תבנה הבית לשבתי 5 (ה) האתה תבנה לי בית, האתה סבור שתבנה אתה לי בית, ובדברי הימים כתיב לא תבנה לי הבית (שם י״ז ד׳)5 (ה) אני לקחתיך מן דנוה, מלונה שבו יושב הרועה, בלע״ז הוט״א, כמו נוות [כרת] רועים ונדרות צאן (צפניה ב־ וי): (ט) ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים, כלוי באחד מן רוזני הארץ, אילו מלכים, כלומר שהבאתיך למלכות וכן הוא אומר בדברי הימים ויצא שם דוד בכל הארצות (שם י״ד ייז): (י) ונטעתיו ושכן תחתיו, לקיים מה שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך (שמות ט־ו י״ז). תחתיו, במקומו. ולא יוסיפו בני עולה לענותו עוד כאשר בראשונה שהיו מענין אותו! (י־א) ולמן היום אשר צויתי שופטים על ישראל, כלו־ וכמו שהיו נהוגים לענותו למן היום אשר צויתי שופטים, שחיו מענין אותן בימי שופטים,' ואתה לא כן אלא והניהותי לך מכל אויביך. והניד לך ה׳ כי בית יעשה לך ה׳, כלו׳ שיתן לך בן שימלוך תחתיך וישב על כסא ישראל במקומך, וכל דבר שמתקיים בו ובבנו אחריו קרוי בית, וכן הוא אומר בסמוך (י־ב) והקימותי את זרעך אחריך והכינותי את ממלכתו, שכן הוא אומר בשלמה ותכון מלכותו מאוד (מלכים א¬ ב׳ י״ב): (י״ד) והוכחתיו בשבט אנשים, מה דרכו של אב לעשות לבנו כשחטא בנו י כנגדו מייסרנו על ידי שבט, כך מאחר שאני לו לאב והוא יהיה לי לבן אוביהנו בשבט אנשים, שהקים לו לשטן את רזון בן אלידע ואת הדד כשם שתמצא בספר מלכים רקם ה׳ שטן לשלמה את הדד וגו׳ (מלבים א׳ ייא י״ד ק)! (ט״ו) וחסדי לא יסור ממנו, כאשר הסירותי מעם שאול בהעוותו דכתיב ורוה ה¬ סרה מעם שאול (שמואל א׳ מ״ז י״ד) אבל אוכיהנו בשבט אנשים! (ט׳־ז) ונאמן ביתך וממלכתך, כל דבר שהוא עומד ואינו פוסק לעולם קרוי נאמן כמו ותקעתיו יהד במקום נאמן (ישעיה ב״ב כ־ג׳ו: (י״ה) כי הביאתני עד הלום, מן הנוה לקחתני מנוה הרועים והביאותני למלכות! (י״ט) ותקטן עוד זאת בעיניך ותדבר נם אל בית עבדך למרחוק, שהעמדת מלכותי לעיתים רחוקות,־) שהבטחתני ואמרת לי ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, כסאך יהיה נכון עד עולם. וזאת תורת האדם ה׳ אלהים, ובדברי הימים כת־ וראיתני כתור האדם המעלה (דה״י א׳ י*ז י״ז), שהשויתני והושבתני בשורת הגדולים, כלומר קטן הייתי והושבתני בשורת נדי בי עמך שאמרת לי ועשיתי לך שם נדול כשם הנדודים. תורה פתרונו שורה יי) כמו ובהניע תור נערה (אסתר ב• י״ב)! (כ״ג) ומי כעמך כישראל נו־ אהד אשר הלכו א) עיין פירש״י בקיצור. ב) עיין גם פירש״י ובילקוט שמואל רמז קמ״ג ובמדרש שמואל צד 125. ג ן בילקזט שמואל מביא זה בשם מדרש ב״ר פ' ב' אבל שם לא נמצא מזה בדפוסים שלגו. ך) ועיין גם בפי׳ על דה״י שם. ך,) עיין על בל זה בפי׳ על דה״י שם,