Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 10

5 ה. (ו—ח) וילך המלך ואנשיו אל היבוסי יושב הארץ, בי אם הסירך העודש והפסחים, הםא) דמויות כמראה אדם שהציב אברהם לעדות פלשתים כשכרת עמם ברית שלא יורישו בניו את ההר הזה, שבל זמן שיהו מראין להם דמויות הללו שלא יהו בניו רשאין להוריש את היבוסי יושב ירושלים ובשבא דוד לכבוש את היבוסי יושב הארץ הוציאו לו דמויות הללו אשר עינים להם ואינן רואין ותלים להם ולא יהלכו, אמרו לו לדוד כל זמן שדמויות הללו בידינו אי אתה רשאי לבוא עלינו מפני השבועה שנשבע זקינך לאבימלך דבתיב ועתה השבעה לי באלקים [הנה] אם תשקור לי ולניני ולנכדי ונר (בראשית כ״א כ״ג) ואותם העורים והפסחים היו תקועים בצינור אחד כיתד זו שתקועה בארץ, אמר דוד כל מכה יבוסי וינע בצינור, שאעם־י שכיבשו כבר ירושלים מצודת ציון שהיא מקום הזק בפני עצמו לא היו יכולין לכבוש מפני אותן דמויות ולכך היה אומר לא תבא הנה, כלומר לא תוכל לבוא הנה אלא אם כן הסירך אותן דמויות וילכוד דוד את מצודת ציון, והאיך לכדה שאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי דגע בצינור שהעמיד עליו הדמויות וימול מהם העודים והפסחים שהיו מוציאים לעדות. יהיה לראש, שכן כתיב בדברי הימים ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב [בן צרויה] ויהי לראש (דודי א׳ ייא ו), שדמויות הללו שהם .עורים ופסחים הם שנואי נפש דוד, נפש דוד שנאה אותם, ואם תאמר מה ראה דוד לשנאותם והלא אין בם רוח חיים, והולך ומפרש מה טעם שנאם, על בן יאמרו, פת׳ על אשר יאמרו יושבי ירושלים עור ופסח לא יבא, כלומר בל זמן שדמויות הללו בידינו שהם עורים ופסחים לא יבא דוד אל הבית פת־ לא יכנס דור לפנים מן העיר. הבית כמו מבית ומחוץ (בראשית ו׳ י״ד) וכן וביתה (פסוק ט׳) שהוא לפנים ז (ט) ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה, בנה חומה נמוכה סביב המנדל והוא כעין חצר המגדל והמצודה ולפנים מן אותה הומה קרוי מלוא ובפנים בנה בנינים לעצמו, ובדברי הימים כת׳ ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר (דה״י א׳ י*א ח■) במו בנה את שאר העיר כמו מה היהודים האמללים עושים היחיו את האבנים (נחמיה נ׳ ל*ד=) שמשמע היבנו את האבנים אשר הנה שרופות? (י״ח) וינטשו, ויפשטו, בעמק רפאים שאצל ירושלים; (כ) בבעל פרצים, באותו מקום שנקרא לאחר זמן בעל פרצים, כשם שהוא אומר על כן קרא למקום ההוא בעל פרצים (כ״א) וישאם דוד ואנשיו, יש פותר׳ וישרפם כמו ותעל משאת העיר השמימה ג) וכן תירגם יונתן ואוקדינון דוד, ובדברי הימים כת׳ ויעזבו את אלהיהם ויאמר דוד וישרפום באש (דה״י א׳ י׳־ד י״ב): (כ״נ) הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים, בלו׳ סביב אותם מאחריהם עד שתבוא להם כנגד היער בראש הכבאים, א) המעשה שהביא המהבר פה מובא גם בפ, דר׳ אליעזר פ' ל״ו ובילקוט יהושע רמז כ״ח אבל שש תלו הדבר בקניית שדה המכפלה ע״י אברהם ועיין גם בפי' רש״י זברד״ק וברלב״ג, זד, ישעיה מביאו כמעט כמו שכתב המחבר פה בעגין שבועת אברהם לאבימלך. ב) ועיין גם בפי' על דה"* המיוחס לדש״י שם. י) פסוק כזה יגעתי ולא מצאתי, אולי כיהן להפסוק בשופטים ב׳ ל״ח או מ,.