Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 8

עם עתים, עם שאר עדיים. ומעלה עדי זהב על לבושכן כמו שמילות תשים לעשות שמתקנות עדי זהב ומשימות אותו על מלבושיהן: (כ״ה) יהונתן איך») .־. . . . על במותיך חלל, שמאחר שנפלו גבורים נמצאו כלי המלחמה אבודין לפי שאין צריכין: ב. (א) האעלה באחת ערי יהודה, לפי שעד עתה היה בערי פלשתים: (י־ד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, יינפיאנ״ט בלע־: (ט״ז) ויחזיקו איש בראש רעהו, שכל אחד ואחד תפם את חבירו ובידו השנית היה מקרו מחרבו שבצידו, חלקת הצורים, על שם שהיו אילו חזקים וצורים כמו אילו שהרי כלם נפלו שהרגו אילו את אילו-); (כ״א) וקח לך את חליצתו, פת׳ את חליפות שמלותיו: (כ״ג) באחרי החנית, שהפך את ידו לאחוריו, והכת אל החומש , בדופן חמישי נתכוון להכותו מקום שמרה וכבד תלויין ג): (כ״ד) אשר על פני ניח, מים שמניחין דרך מדבר גבעון: (כ״ה) לאגודה אחת, לסיעה אחת: (כ״ו) הלא ידעת כי מרה תהיה באחרונה, כלו׳ הלא הייתה יכול לידע מתחילה כי מדר. זאת אשר אירע עתה עתיד להיות באחרונה: (כ״ט) וילכו כל הבתרון, שם מקום הוא, ור׳ מנחם פירש שהלכו כל חצי הלילה כמו ויבתר אותם בתוך (כראשית ט״ו י׳): (ל״ב) ויאר להם בחברון, כלומר כשבאו לחברון האיר להם ברק השחר: ג. (ח) הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה הסד וגו׳, פתרון לראש אשר ליהודה כמוני היום שהייתי ראוי להיות ראש ליהודה שמתה עלי מעשה כלב שפקדת עלי עון האשד. היום וכי מהיום והלאה אעשה חסד עם בית שאול אביך או. עם אחיו או עם רעהו כמו שהייתי נהוג לעשות, לא המציתיך, אני לא המציתיך ביד דוד ואתה פקדת עלי עון האשד, הזאת היום: (י״ב) וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר, במקומו של דוד שלח לו אבנר מלאכים לאמר למי הארץ למי ראוייה להיות הארץ והמלכות כי אם לך כלומר למי כל חמדת ישראל (שמואל א׳ ט׳ כ׳), ויונתן תירגם ושלח אבנר איוגדין לות דוד מאתריה למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא: (י״ג) כי אם לפני, קודם: (ט״ז) עד בחורים, שם מקום: (י״ט) ומשבאו [דיבר] גם אבנר באזני בנימין, כשם שדבר עם זקני ישראל כך דבר באוני שבטי) בנימין, וילך נם אבנר לדבר באוני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימין, את כל מה שמצא שטוב בעיניהם להמליך את דוד: (כ״ו) מבור הסירה, שם מקום: (כ״ז) לדבר אתו בשלי, על עסק חליצה . ששאלו גידמת היאך תחלוץ כשכרע אבנר להראות׳ שתחלוץ בשיניסי׳) ויואב הכהו בחומש: (ל״ג) הכמות נבל ימות אבנר, הכמימת רשיעין ימות אבנר: (ל״ד) ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחשתיס הגשו, לזיקץ א) פד. יש השרון בכ״י. □) עיין פי׳ הרר״ק. ג) עיין סנהדרין דף מ׳־׳ט ע״א. ך) בב"*: שבט♦. ה) דרש זה מובא גם ברד״ק ובפירש״י על מלכים א' ב׳ ה' ובפירושו על סגהדדין דף מ״ט ע״א ועיין בערוך ערך של אות ד' ואולי הוא מדברי הגאונים.