Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 400

372 ״ דלא בנין יהא מך־ילה חזר לבית אביהWenn sie ohne Kinder stirbt, so soll ihr Vermögen an ihr Vaterhaus zurückkehren“ '). Diese entspricht dem babylonischen* 2), besonders aber dem neu-babyl.3) Gesetze der Gesetztafel des Brit. Mus. § 10, wo es heisst: ״Wenn jemand eine Mitgift seiner Tochter gibt, sie Sohn oder Tochter nicht hat und stirbt, so soll ihre Mitgift an ihr Vaterhaus zurükgeben“4). Unser Papyrus dagegen, weniger unter babylonischem Einflüsse stehend5 6), weicht davon ab und hier heisst es: .20 מחר או יום (אהרן) תמות מפטחיה ובר דבר ונקבה לא .22 איתי לה מן אסתור בעלה אסתור הוא ירתנה בנכסיה .23 וקנינה Es folgt daraus, dass ß. Isa seine Formel«) aus einer Gegend, die mehr als Ägypten unter babylonischem Einflüsse stand, abgeschn'eben hat. Und in der Tat stammt ß. Isa (,אסי יסי יוסח, יפה) aus Babylonien7). Er dürfte also die angeführte Formel babylonisch-jüdischen Eheverträgen entnommen haben, die vom baby- Ionischen Gesetze und babylonischen Verträgen beeinflusst wären. In einem Ehe vertrage aus dem Jahre 1082, wo der Bräutigam der Exilarcb David aus Babylonien, die Braut dagegen eine Karäerin aus Palästina ist, heisst es: *) jerus Kethuboth IX, 1: אטד ר' יוסי (יסי) ואילי! וכתבי!: אין טיתת דיא בנין יהא מדילה חזר לבית אביה תנאי ממק הוא ותנאו קיים. *) S. Hammurabi §§ 163—4. *) S. Winkler, Gesetze Hammurabis S. XXI—XXII und Schor, Altb. Rechtsurkunden S. 4. 4) Nach Winkler S. 89-91. 5} Vgl.׳ jedoch die zweite fragmentarische Hälfte des angeführten § der ״Gesetztafel“. Nebenbei bemerkt: Deiches 1. c. schreibt: ש.רה 36—31: גם (nämlich ZI. 22—26, 29—31, 31—36) בן תנאי שאין דוגמתו בתלמ;ד. שלשת התנאים האחרונים אינם אפ שר י ם (?) על פי דין התלמוד מפני שעל פ* דין זה ימל האיש לגרש את אשתו בעל ברחה ואז חייב הבעל ליתן לה כתובתה ולהחזיר לה את הגחגיא. היוצא מכל אלה הוא — כ* יסודו של שטר כתובה זה הוא בדין הבבלי יותר מבדין הישראלי (!). Nun, was die übrigen Bedingungen betrifft, genügt das oben ausgeführte; {In Betreff der Zeilen 31—36 möchte ich verweisen auf die Ausdrücke: אם אחרת יקח לו אשה שארה . . . לא יגרע (Ex. 21, 10) לא יוכל לבכר את בן האהובה על פג• בן השנואה (Deut. 49, 16); die Bedingung ist also ganz in israelitischem Sinne abgefasst. 6) Ob vielleicht auch die von ihm oben angeführte Formel? ל) Frankel מבוא הירושלמי f01f 100 a—b.