Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 337

309 שומעני; anstatt והלא דין הוא heisst es da: והדין מתן ,שהיה בדין oder עד שלא יאמר יש לי בדין. Bei einem Widerspruch zwischen zwei Schriftstellen wird die Frage gestellt: ביצד יתקיימו שגי מקראות הללו (oder: בי כתובים הללו). Am Anfang einer Gesetzesbestimmung wird oft gefragt: למה נאמר, und die Antwort beginnt: לפי שנאמד (oder: 1 לפי שהוא אומר). Oft findet man die Frage: אם זכית, מן הדין למה נאמר (oder: מה תלמוד לומר), und die Diskussion schliesst: לא זכיתי מן הרין צריך הכתוב להביאו. Der Ausdruck אינו צריך (im Sifra selten) kommt in BI sein־ häufig vor. Die Frage, wozu bedarf es eines zweiten Ausdrucks, da doch der eine allein genügt hätte, beginnt oft mit אני אקרא. Andere nur in BI befindliche Ausdrücke sind: אמרת הפרש או חילוף . . . דנת וחלפת בטל החלוף וזכיתי לדין כבתחילה, הא אין עליך לומר בלשון האהרון אלא כלשון הראשון, שנה עליו הכתוב לפסול, מופנה להקיש ולדון ממנו גדש, Besonders merkwürdig ist es, dass zur Bezeichnung der Kausalsätze als solche in BI sehr oft die Formel: מפני מה טעמו של דבר מניד gebraucht wird, während BA dafür die Worte להגיד מה נרם hat (vgl. hierüber MT 9 Note א, 542 und 107 Note כ). Von anderen in BI vorkommenden Formeln merke man noch: ,(אזהרה לא שמענו : 1 מענו אזהרה מנין היו בכלל ויצאו מוצא מן הכלל (vgl. M1 59 Note ל und Mechilta בא c. 8), אין לי אלא מה שפירט הכתוב שאר דקדוקי הפרשה מנין (M.T 69 9ז 81 5, Mechilta zu Exod. 23, 13). Es finden sich ferner in BI sehr häufig Deutungsregeln (מדות) in der aus den י״נ מדות bekannten, aber auch in anderer Form ausgesprochen 2). 7. Endlich wird man auch die BI angehörigen halachischen Stellen an der Deutungsmethode der Schriftworte erkennen, die hier von der des BA wesentlich verschieden ist. Wenn z. B. in MT 67!4 bei הבה תכה der doppelte Ausdruck zu einer besonderen דרשה verwendet wird, so kommt hier BA zu Worte; anders BI das. 69 29• Vgl. dieselben Deutungen von BA in MT 81 28, 83 32, 86 3, 133 7, 135 23 (vgl. B. mez. 3lab). Die Mechilta des K. Ismael zu Exod. kennt nicht derartige Deutungen und bringt blos in wenigen Fällen die abweichende Meinung der Gegner (vgl. Mech. zu Exod. 19, 12; 13; 21, 12; 15; 16; 17; 20; 22; 28; 36; 22, 2; 3; 5; 12; 15; 18; 22; 25; 23,4; 5; 31,14; 15). Ebenso wird in BA das einem Gattungsbegriff Vorgesetzte מן oder מ׳ derart 9 Ausnahmsweise auch einmal in S.-Deut. 63 Anf. ף Vgl. hierüber ,Zur Einl. in die hal. Mid.“ S. 44.