Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 258

230 שפשט איסורו ובא להתירו מנח מנהג שם יסבר פי דוברי שקר וגם אס תולה בחבם שוא ושקר דיבר הגביא ההוא, ואילו היה החכם שם היה משיב הבדאות .והשוא ומדיח על פניו עכ״ל שפשט כבר האיסור Da nun wiederholt alle obigen Grundlagen בכל מרימה אשכנז ופולין וכבר קבל עליו רוב הגולה זה ארבע מאות שנה■ והאיסור היה בהסכמת כמה גאונים אשר היו באותו הזמן ומאותו זמן והלאה ודבריהם היו ע"פ הדין וע״פ היראה כמסמרות נטועים, לזאת אין אדם בעולם יכול להתיר הדבר, והאנשים אשר עלה על דעתם להקל ולהתיר טועים המה. דאהער איזט הנאב׳ד די ובית דינו ועוד לומדים מופלגים מזהיר בזה את בני קהלתינו וכל בני הסביבה ד,'י שלא יעלה על דעת שום אדם חיו להקיל בדבר זה. לאכול מיני קטניות ודוחן ואורז ומיניהם בפסח וכל הפורץ נדר ישכמ נחש חויא דרבנן דלית בי׳ אסותא. וגם צוקער וציראף שהתירו האנשים האלה איזט אויך אסור בעיננו הדל וכל השומע תבוא עליו ברכת טוב וזכות כל הגאונים הגדולים המחמירים וכבוד תורתם יעמוד להם ולזרעם להרבות שלו׳ להם ולבניהם עד עולם אמן. VII. Huldigungsgedicht für Montefiore. לכבוד איש חיל ושוע נודע בין אצילי עיר לונדון האדון כנדר משה מדד טיפיורי בשובו מעיר דמשק אחרי אשר הציל מטי להרג והרים כבוד ישראל אשר הורד ועשה לו שם עולם בתוך עדת ישורן, אל שוכן מעל ועל אנוש רמה עיניהו אב לכל ישר הולך מפודו יחלצהו לעם בני ישרון אהבתך מה נפלאתה בקרוב אנשי משחית להמיר בקלון כבודם בעטוף לבם מלחץ עריצי עם אדום כי יקראו! תדא על עב קל לישועתה. בארץ ארם כמעט אכלתנו אש קדחה להקיא בלהות צלמות שאול פיה פתחה אורבי דם הפיצו שקר נושן ומדוחים נקיים למאסר הובלו ברשעת ילדי פשע ויתנו לשמצה יעקב בעלילות רשע לאמר! שלחתם בדם ידכם ואתם מרצחים.