Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 24

לסולטן בולען ומברך אחריהן, אס היו אוכלין מסלקן לצדדין א*ר אשי») בר אבין בשם ר׳ יוחנן אפי׳ אוכלין פולטן דכתיבב) ימלא פי תהלתך, ע״כ. הביאו ג) לפניו תבשיל שיש בו קמח כוסמין [או שיפון או] שיבולת שועל וגפן תאינה ורימון [נראה לי כיון דמברך על התבשיל בורא מ־מ] דברכתו קודמת. הרד,. זה הכלל כל שמברכין לפניו ברכת המוציא מברכין לאחריו ברכת המזון חוץ מפחות מכזית שאין מברכין לא לפניו ולא לאחריו ולא כלום י), וכל שמברכין לפניו במ״מ מברכין לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז שבשלו ועשו ממנו פת שלפניו מברך בורא מיני מזונות ולאחריו ברר, וכן לפירות האדמה והאילן שאינן מז׳ מירן מברך לפניו ברכה הראויה לאותו מין ולאחריו ברר. כל הברכות שאמרו אם נסתפק אם ברכה אם לאו אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף מפני שהן מדברי סופרים, ע־ב. ועל היין שבתוך המזון פירשתי לעיל שאין צריך ברכה לאחריו [לאפוקי ממחזור ויטרי י־•) שכתב דאין ברכת המזון פוטרת אלא מיני מזון ולפתן. ועל יין (שבתוך י) של ברכת המזון צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש] לאפוקי מדרגי) שכתבו דלא צריך. הרה. ורשב״ם פירש בערבי פסחים יי) דברכת המזון פוטרו מקיו, דהשתא ברכה אחת מעין שלש פוטרתו שלש ברכות מיבעיא ואיר אלחנן דאינו ק*ו גמור דדברים הבאים לאחר הסעודה שלא מחמת הסעודה דהיינו קודם בהמ״ו יוכיחו דטעונין ברכה לפניהן ולאחריהן ואין בהמ״ז פוטרתן, וכן דברים הבאים אחר הפעורה מחמת הסעודה לרב ששת. ומ״ט אין צריך ברכה לאחריו דהא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה הפת פוטרתן, ום־מ צריך ברכה לפניו הואיל וקובע ברכה לעצמו, אבל על היין של כוס ברכת המזון פי׳ בהל׳ גדולות דאין צריך לברך אחריו על הגפן ולא ידענא טעמייהו ושמא חושבו כבא מחמת הסעודה אע״ם שהפסיק ברכת המזון, וזה אינו נכון, ע״כ. ומי שמברך על המים יש לו לברך על כל פעם ופעם דחשיב נמלך. הרה. ור״י וד׳ת לא נהגו לברך על המים שבתוך המזון ט> דמים נמצאים [מובאים?] מחמת הסעודה כדאמרינן בעלמא י) וכולן קיתון של מים ופת שחרית מבטלתן, הילכך פת פוטר המים כמו שפוטר שאר משקים לבד מן היין. מצאתי, ע.כ. הרה. אבל כשירצה לשתות שכר בתוך הסעודה שותה מעט קודם הסעודה ואין צריך לברך עליו בתוך הסעודה, ואם לא שתה קודם טובל פת במלח או לעהמאן ז״ל, מגנצא, עם פי' סיריליאו הנירסא בולען נראד. שזר. מד. ששנינו בבבלי תניא חדא בולען ותניא אידך פולטן ואין צריך לשבש,ולשנות הגירסא כדעת המפרש שם. א) בירושלמי שלנו: ר' יצחק בר מרי קומיד. ר' י;סי בי ד' אבק בשם ר' יוהג*,. ב) תלי׳ ע״א ה/ י) בדפים "היו". ך) וזה סותר על מה שכתב לעיל שמברך מ״ם ברבה לפני׳. ךן) פיק ע״ב. ן) בתשב״ץ הפר ובצ״ל ץ) הלכות ברכות צר 65. ח) ק״ג ע״ב ד״ה קאי עלייהז ומה שכתב עוד ובה״ג נטי כתב דלא בעי לברוכי ברכת היין לאחריו עד לאהד ברכת המזק אינו מחייק דמשמע שבה'ג מצריך לבדך ברכה אוויונה אחר כוס של בד״מ״ז זזה אינו כמו שנכתב לעל. ט) מובא בס׳ הברכות עצמי. ר) ב״מ ק׳״ז ע״ב,