Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 18

של שחר בבנדי זהב פר ושעיר פנימיים במדי לבן ומיד מפסיק בין עבודת היום והוצאת הכף ומחתה באילו ואיל העם ואמורי פר ושעיר בכנדי זהב ושוב הוצאת כף ומחתה בבנדי לבן ושוב פר לעולה ושבעה כבשים ושעיר הנעשה חוץ ותמיד של בין הערבים והדלקת נרות וחביתין בבגדי זהב שסובר שצריך להקדים כל מה שכתוב בפרשת פנחס והכי תניא דבי שמואל א) ר׳ אליעזר אומר יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי המאות אבל פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד בין הערבים ור׳ עקיבא אומר בענין אחר, ר׳ עקיבא אומר פר העולה ושבעה כבשים עם תמיד של שהר היו קרבים שנאמר בכל הרגלים(במדבר כ*ח כ׳־ג) מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד אלמא דמוספין קרבין עם התמיד של שחר ומינייהו ילפי־ לדיו ליום הכפורים ואח״כ עבודת היום דהיינו פר ושעיר הפנימיים בבגדי לבן ואח״ב שעיר הנעשה בחוץ דכתיב בפרשת פנחס ושעיר עזים אהד חטאת מלבד חטאת הכפורים דאע״ג דשעיר זה בכלל המוספין והוד. לן לאקרובי בהדי תמיד של שחר לדעתיה דרי עקיבא מ״מ כיון דכתיב ושעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפורים דאלמא בתי חטאת כפורים דהיינו סר ושעיר עבדינן ליה א״כ שבקינן מילמקריב בהדי תמיד של שהד ומקריבין ליה בתר דסיימינן לעבודת היום, לכך סדר ואה־כ שעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם ואימורי חטאת בבגדי (הב בטבילה שלישית ואה״ב תמיד של בין הערבים פירש רש״יב) לא איירי הבא בהוצאת כף ומחתה דפשיטא לן דבתר אילו ואיל העם היא כדתניא לעיל ולקמן מייתי לה שבל הפרשה נאמרה על הסדר וכוי ע־כ. ונצטרך לפרש אחר טבילה שלישית הוצאת הכף והמחתה בבגדי לבן ואח״ב תמיד של בין הערבים בבגדי זהב ורמב״ם דל <•) כתב בענין אחר רכל מה דסדר ר׳ עקיבא היינו קודם הוצאת כף ומחתה ואפילו תמיד של בין הערבים ואפילו טבילה רביעית בהוצאת כף ומחתה חמישית לקטרת והעלאת הנרות כדאיתא בהל׳ יום הכפוריסי) ומורי נר׳ו מעמיד עיקר פרש״י דל ור׳ יהודה משום ר׳ עקיבא אומר אחד משבעה כבשים קרב עם תמיר של שחר והששה עם תמיר של בין הערבים ור׳ אליעזר ביר שמעון אומר משום ר׳ עקיבא ששה כבשים עם תמיד של שהר ואחד עם תמיד של בין הערבים שר׳ יהודה ור׳ אליעזר ביר שמעון סוברים אליבא דר׳ עקיבא כיון שמצינו שהפסוק אומר ברגלים מלבד עולת התמיד ומיניה ילפינן ליום הכפורים להקריב מוספין עם תמיד של שחר ומצינו שסדר עבודת היום כתוב באחרי מות והמוספין בפ׳ פנחס דמשמע מיניה דהמוספין קרבין אחר סיום עבודת היום ולא עם תמיד של שחר אם כן נעשה פשרה ר׳ יהודה אומר נקריב אחד עם תמיד של שחר לקיים פסוק דמלבד עולת הבוקר וששה עם תמיד של בין הערבים לקיים סדר אחרי מות ופרשת פנחס אבל אין להקדים ששה עם תמיד של שחר ואחד עם תמיד של בין הערבים דשמא לאחר שיקריב הששה בשחר ייעף כהן גדול ויבא עייף לעבודת היום שהוא עיקר הכפרה ור׳ אליעזר ב״ר שמעון אומר כיון שעושה אחד בתמיד א) יומא ל ע״א. ב) שם ע״ב ד״ד, ואה״כ, ן;) פירוש המשור. פ״ז מ״ג. ך) ה£*1 עבודת חס הכפירים פ״ד