Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 17

14 עתה דק פושט דיאיצטלית וטובל ומסתפג ולובש בגדי ודוב ומקדש ידיו ורגליו האמת שלאחר עבודת היום דהיינו פר ושעיר הפנימיים ושלוח שעיר המשתלח אומד הפסוק בתיב (ט״ו ב״נ) ובא אהרן אל אהל מועד דהיינו פר ושעיר הפנימיים ושלוח השעיר המשתלה אומר ובו־ ודרשו חכמים א) למה הוא בא להוצאת הכף ומחתה שהניח לפני ולפנים בהקטירו שמה הקטורת וכל הפרשה בולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה שבך דרשו הדל ב) שלאחר שאמר ושלח את השעיר במדבר היה לו לומר ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם ונוי ואחר כך ובא אהרן אל אהל מועד להוציא בף ומחתה ואח״ב ופשט את בנדי הבד והניחם שם ורחץ את בשדו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו שמונה של כל השנה לעשות שירי המוספין ותמיד של בין הערבים ומה טעם צריך להפסיק באילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומהתה דגמירי הלכה למשה מסיני ג) דחמש טבילות ועשרה קדושין טובל בהן נדול [ומקדש] בו ביום, ואם כסדרן של עבודות כתוב מקרא זה לא משבחת להו אלא נ׳ טבילות אחת לתמיד של שהר ואחת בינו לבין עבודת היום בולה עם הוצאת הכף והמחתה ואחת בין הוצאת הכף והמחתה לאילו ולאיל העם ועמהן המוספין ותמיד של בין הערבים דכל מה שהוא נעשה [בכת״י 218 עושה] בבגדי זהב מאחר שאינו משנה הבגדים אין צריך כי אם טבילה אחת ובן בל מה שעושה בבנדי לבזי) לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת בף ומחתה והוצאתן הפסיק בין אילו ואיל העם ובין המוספין ותמיד של בין הערבים הרי המש, תמיד של שהר בבנדי זהב, קטורת שלפני ולפנים ומתן דמים של פד ושעיר בבגדי לבן, עולתו ועולת העם דהיינו אילו ואיל העם והקטרת אמורי פר ושעיר בבנדי זהב והוצאת הכף והמחתה בבגדי לבן ושעירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטרת שבהיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב ועל זה הסיננון בתב רשיי בפ׳ הממונה") ו הקשתי למורי נר״וי) הא תינח אילו ואיל העם קודם הוצאה בף ומחתה לטעם הפסקה אלא אמורי פר ושעיר יהיו לאחר הוצאת הבף ומחתה בשלובש בנדי זהב לתמיד של ערב שיתחיל בהקטרת אימורין pvn דביון דבעינן טבילה בבל שינוי בנדים ובעינן נמי טבילה סמוכה לעבודה חשובה הילבך עבדי־ אמורי חטאות עם אילו ואיל העם להיות טבילה חמישית סמוכה לעבודת דם המכפר ולא להקטרת האימורין. בענין המוספין יש מחלוקת נדולה בין התנאים י) ובת׳־כ כתובים פר ושעיר הפנימיים ושעיר המשתלח ואילו ואיל העם ובפרשת פנחם כתובין המוספין פר לעולה ואיל אחד והוא האיל הכתוב בת״ב איל העם.לדעת ר׳ דפבירא להני תנאי דפליני במוספין בותיה ושבעת כבשים בני שנה תמימים ושעיר אחד חטאת נמצאו חמש עשדה בהמות פר ושעיר ב־ אילו ואיל העם הרי ד׳ פר לעולה הרי ה¬ שבעה כבשים הרי י״ב שעיר הנעשה בחוץ הרי י״ג תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים הרי ט־ו חוץ משעיר המשתלח וסדר הקרבתן לד אליעזר הכי הויא א) יומא ב) שם. 3) שם. ך) שם ע״ב• ה) שה ד״ה מה קידוש. ן) זבן הבי?* הרא״ש בפיהוש סהר עבתה הם המודים. ץ) יומא ע' ע״א.