Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VI. 1908 - 5669 (1909)
- Date
- 1909-01-01
- Page
- – (sequence 15)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/3486266-3486277--2064-3488870- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
12 עד סוכה אחרונה א) להיות לו צל סובה למחסה ולמסתור ועוד שירא לשבת במדבר יהידי אם יעשו לו שם סונה ולעמוד בה בני אדם לא היה רוצה כדי שלא יעמדו לראות אם הלבין השני אם לאבן, דין לו ב״נ אצל הפד ואצל השעיר הנשרפים, ובנוסחאות יש שעירים הנשרפים י•) ומעות הוא ו־טזגם לשון הנשרפים ואינם יודעים שחוזר על פר ושעיר שהם רבים. וקרעם והוציא את אמוריהן ונתנם במגס, תמוש ד ו קערה אחת מניסתא הדא ויש לגרוס ונתנם במנם להקטיר ן על נבי המזבח. קלעם לפר ולשעיר במקלעות [נ״ב נ״א במקלות] והוציאם המוציא לבית השריפה פי׳ ארבעד, בני אדםי■)׳ נושאים שני מוטות שנים לפנים ושנים לאחור ומהלבין מוט אצל מוט והפר והשעיר מורבבים עליהם זה על זה ונבפפים זה תחת זה ימין קליעה ושלמים היו מוציאים אותם אלא שנתקרע כריסם להוציא אמוריהן בדתניא בפ׳ שני שעירי י). ומקום שרפתן היתה חוץ לירושלם לצפונה של ירושלם בדין בל חטאות (שטעונה) ]שטעונות] צפון והמוציא אותם מטמא בנדים מיד שיצא חוץ לחומת העזרה וכיצד היו שורפין אותם מנתחים אותם נתחים נתחים כל נתח בשר ועור שעליו ומסדרים אותם על האש עד שנעשים אפר אבל לא היה מפשיט עורם קודם נתיהתם (כשעולה) [בשל עולה] אלא כדאמרינן ומקראי ילפינן לה בפי שני שעירי י). אמרו לו לכהן בדול הניע השעיר למדבר שלא היה רשאי להתחיל בעבודה עד שהגיע שם שנאמר (שם) ושלה את השעיר במדבר ואח״ב (שם ט״ז כיה) ואת חלב החטאת יקטיר המזבתתיל) והיאך היו יורעין אנשי סוכות היו מניפין בסודרין והיו רואין מסוכה לסוכה עד שמניע לירושלם“). בא לו כ״נ לקמת הפרשיות שמזכיר אה־ב שלאחר שעשה עיקר עבודת של כפרת היום קורא בפרשה להודיע שעשה העבודה כסדר המקראות ומתפלל שתתקבל עבודתו ומברך סדר הברכות כדלקמן ובירושלמי,) נרסינן מנין למקרא פרשה ר, אידי בשם ר׳ יוחנן ויעש מה ת־ל באשר צוד, ה׳ את משה מכאן לקריאת הפרשה פי׳ להודיע שעשה באשר צור, ה׳ וקריאת הפרשה היתד. בעוד שהיו שורפין את הפר והשעיר ולפיכך מי שהיה רואה כהן נדול קורא לא היה רואה פר ושעיר הנשרפין =1 והיתד, קריאת הפרשה בעזרת נשים ל) ואינה עבודה נמורה לפיכך אם היה רוצה לקרות בבנדי בוץ שעליו עתה קורא ואם לאו קורא באיצטלית לבן משלו שיקדש ידיו ורגליו ויפשיט בנדי לבן וילבש האיצטלית לבן שלו אבל אינו יכול ללבוש בנדי זהב ולקרות שבנדי זהב באין לצורך עבודה ואמרינן בפי הממונה פ) שצריך טבילה בשמשנה מעבודה לעבודה ובעי־ שתהא טבילה סמוכה לעבודה חשובה. והזן הכנסת דהיינו השמש נ) נוטל ס״ת ונותנו לראש הכנסת דהיינו מי שנהתבים צרב• בית הכנסת על פיו וראש 'הכנסת לסנן וסנן לכהן נדול להודיע א) יומא ס״ז ל׳א. ב) עי׳ תום, ישנים שם ד״ה בא וישב. ובסדור רב עמרם גאון ובן בדומדת .הימים ובביאור עבודה בספר וזאת ליהודה ה״ב הגרסא הנבונה. ך) אנקלוס במרבד ז׳ י״ג. ך,) עיין רש״י *יומא ס״ז ע״ב ד״ה קלען. ך) יומא ס״ז ע״ב. ץ) שם ס״ה ע״א. ח) עיין רש״י שם ע״ב ד״ה ■אמת. ט) יומא ס״ה ע״ב. י) פ״ז ה״א. כ) יומא ס״ה ע,;ב. ל) שם ס״ט ע״ב. ס) שם ל״א &ס p״n ע״ב רש״י ד״ה חון.