Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 12

— 9 ~־ בגבעון ובודאי פניו לצר במה וכך בא לירושלם כלו׳ גם כשיצא לילך לירושלס כדרך ביאתו שם כך היתד, יציאתו וכך בהנים לעבודתם ולוייס בדוכנם וישראל במעמדם כשנפטרים לא היו מחזירין פניהם והולכין אלא מצדדים פניהם •הולנ־ן, ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון דהיינו בהיכל ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל וזאת התפלה יהרמי״א שתהא שנה זו אם שהונה גשומה ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ולא יהי׳ עמך ישראל צריכין בפרנסה זה לזה ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכיםא), יצא ונטל את דם הפר ממי שממרס בו ונכנס למקום שנכנס ועמר במקום שע|מד כלו׳ ינכנס לבית קדש• קדשים ועמד במקום שעמד דהיינו בין הבדים והזה ממנו על הבפדת ולפני הכפרת האמת כי בפר נאמר (ויקרא ט״ז י״ד) והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה והיינו למעלה ולא פיר׳ כמה ובלמטה דהיינו ולפני הכפרת פי׳ יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו ובשעיר נאמר (שם ט״ז ט״ו) והזה אותו על הכפרת והיינו למעלה ופירש אחת כלשון אחת משמע ולמטה לא פירש כמה אלא ולפני הבפרת ותו לא אלא מדכתיב (שם) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר למדנו שניהם שוים אהת למעלה ושבע למטה ואלו הדמים לא היו נוגעין בכפרת אלא על הארץ היו נופלים ב) דר,א• ולפני הכפרת דמטה דשעיד הוא מיותר דד,א יליף שבע למטה מפרו כיון שהיא מופנה בא לפני שהוא למטה ולמד על על שהוא למעלה מה לפני שהוא למטה ואינו מנע בכפרת דהא לפני על הארץ משמע אף על שהוא למעלה לאו מנע ממש בכפרת, וא״ת גם על פני הכפרת קדמה האמור בפר שהוא למעלה מופנה הוא דהא יליף מעל האמור בשעיר דלמעלה אחת א״כ יליף מעל האמור בשעיר דלמעלה אחת א״כ מלף להיפך וי״ל דהא על פני הכפרת קרמה לא מיותר הוא דהא ילפינן מיניה כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני מזרח ג) והזה ממנו על הבפרת ולפני הכפרת אחת למעלה דעל הכפרת ושבע למטה דלפני הבפרת ולא היה מתכוין להזות לא למטה ולא למעלה כלו׳ שתבא העליונה בהודה של כפרת העליון מהשבע למטה מאמצעיתה דהא לאו בכפרת היו נוגעין כאשר פירשתי אלא על הארץ נופל. אלא כמצליף ובגמרא מפרשי) כמננדנא כמכה ברצועה שמכה בין הכתפים ומכה והולך למטה וכדמפרש בברייתא כשהוא מזה אין מזה על הכפרת אלא כנגד הכפרת וכשמזה למעלה מצדד גב ירו למעלה והיינו כעין מכת ברצועה שהסיר כבר גב ידו מכתפיו ומתחיל להוריד הרצועה על המוכה דהיינו גב ידו למעלה ומזה למול פניו אחת גבוהה ואחת בנמוך הימנה וכולם נופלות בארץ. וכך היה מונה אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש ובו* ומקרא נפק לד,ו שצריך הזאה ראשונה לד,מנות עם כל אחת מהשבע ו־כת׳ (ויקרא ט״ז י״ד) והזה באצבעו על :פני הבפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים שאין ת״ל יוה מה ת״ל יוה למד על הזאה ראשונה שצריכה להמנות עם. כל; אחת ואחת י!) ומונין הכי כרי שלא יטעה שאם לא ימנה הזאה ראשונה של מעלה א) שם ע״ב. ב) שם נ״ד. ע״א. ן;) שם. ך) שסי ה) שס. י