Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 10

לראשו של מזבח ופנה גחלים אילך ואילך ונטל מן הגחלים המעוגלות הפנימית וירד והניחה על הרובד שבעזרה עד שיוציאו לו מהתה מלאה קטורת וכו׳ ומחתה זהובה שאמרנו שהיה חותה בה נהלים היתד. מזהב אדום זהב פרוים שדומה לדם פרים שהיתה מחזקת ני קבים והיה גלדה דק וידה ארוך כדי שיניע בית ידה תחת זרועו וזרועו מסייעתו והיה לה נשתק "מ») טבעת כדי שישמע קולו בבואו דהא לא(היה) [הוד,?] ליד. מעיל בעבודה זאת דבגדי לבן היא וי״מ =) כמו נרתק קבוע במסמרים שיהי׳ אויר בינו לבין המחתה כדי שלא יכוה במחתה שמתהממת מהנהלים וכל מה שאמרנו זאת היינו להקל על כהן גדול שבבל יום היתה בסגנון אחר בקש תמצא ג), ה ו צ י א ל ו כ ף ר י ק ן מלשכת בית הכלים ומחתה גדושה ש ל קטורת מלשכת בית אבטינם וקטרת יום ד,בפורים היתד. דקה מן הדקה שהיה מהזירה למכתשת ערב יום הכפורים וכדדרשינן ומלא הפניו קטרת סמים דקה מך, ת״ל דקה והלא כבר נאמר ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה. וחפן מלא הפניו ונתן לתוך הכף, הגדול לפי נדלו והקטן לפי קטנו דלא תליא מילתא אלא במלא הפניו של איזה כהן גדול שיהיה אם נתלים אם קטנים לא בעי אלא הפונות מחוקות ולא גדושות אלא טפופות י) ובדין שהיה בא לפני ולפנים והקטרת בהפניו כדכתיב (ויקרא ט״ז י״ב) מלא חפניו והביא מיהו כיון דוהביא משמע הבאה אהת שבהכאה אחת צריך להביא מחתת הגחלים ונם הקטרת א״כ לא אפשר לכך נותן הקטרת בכף ונוטל ד,מהתה בימינו והכף בשמאלו ואע״ג שהקטרת עיקר כיון שהגחלים מרובים וגם המחתה חמה נטלת בימין כדי שיוכל להזדרז היטב בנטילתה וכף הקטורת שאין שם כי אם מלא הפניו ונם צוננת נטלת בשמאל והיה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים ואע־נ דר׳ יוסי סבר דפרוכת אחד היתה הלכה כר׳ יהודה דפליג עליה בהאי מלתא בגמרא ה) ועור דבתר פלונתא דמתנית׳ קאמר החיצונה פרופה וכו׳ אלמא הוד. ליה מחלוקת ואה״כ סתם והלכתא כסתם!) ואילו שתי הפרוכות החיצונה היתד, פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון כלומר היתה פתוחה דראשה כפול לצד חוץ ונאחזת בקרם של זהב להיות פתוחה ועומדת ואומר מורי נר׳,וי) שערב יום ד,כפורים היו פורפין החיצונה מפני שעתיד כהן גדול ליכנס שם למהר ובשאר ימות השנה היתה סתומה בפרישתה כדי שלא יזונו מן האויר אמה טרקסין") דהוי ספק אי נידונת כלפנים כדלקמן. ואלו השתי פרוכות היו במקדש שני במקום אמה טרקסין במקדש ראשון") שההיכל ארכו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה ובית קדשי הקדשים ארכו עשרה ורחבו עשרים וקומת שתיהם שלשים ומחיצה המפסקת ביניהם היה עביה אמה טרקסין נוטריקון טריק על סיני כלומר סוגרות על לוחות הארון שנתנו בסיני,) אבל במקדש שני היד. גובה מאה אמה ולא עשו אמה טרקסין שלא היתד, עביה אלא אמה ולא היה יבול לעמוד בנובה א) כ״פ רש״י שש מ״ד ע״ב ד׳ה ניאשתיק. ב) תוספות שם ד״ה בכל יום בשם הירושלמי גשם גרים נרתק. נ) יומא שם. ך) שם מ״ה ע״א. ה) שם ג״א ע״ב. ן) עיין רבנו הנגאל יומא ג״ב ע״ב ץ) ד״רא״ש בפירוש הלכות עבודת י1ה״כ• ח). עיי״ש. ט) מדות פ״ו מ״ז ופירוש הרא״ש שם ויומא נ״א ע״ב. ר) עיין ריטב״א יומא ג״ב ע״א שמביא נוטריקון אחר טרק כלשק יון חוץ וסי; הוא פגים.