Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 9

(דקרא ד׳ ב־) נפש כי תחטא בשננה והעונות אלו זדונות בדכתיב (במדבר ט״ו ל״א) הבדת תברת הנפש ההיא עונה בה והפשעים אלו המרדים שעושה להכעיס בדבתיב (מלבים ב־ ג׳ ז־) פשע מלך מואב בי ואע״ג דמשה אמר (שמות ל״ד זי) נושא עון ופשע וחטאה לא אמרינן כסדר הזה וכי אחר שהתודה על הזדונות חוזר ומתודה על השננות אלא כסדר דאמר דוד ודניאל ושלמה והסימן שלא תטעה בסדורם בסדר האלפ״א ביתיא שמקדמו בחי״ת ואחר בך העי״ן ואח״ב הם*א חטאתי עדתי פשעתי. והבהנים והעם וכו׳ ברוך שם כבוד מלכותו, לקיים מה שנאמר (דברים ל״ב ד׳) בי שם ה׳ אקרא הבו נודל לאלהינו. ואחר הוידוי בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח סגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושם שני שעירים וקלם, היה שם כעין תיבה ובה שני גורלות שעשה בן גמלא זצ״ל מזהב באחד כתוב לשם ובאחד לעזאזל והיה טורף בחטיפה בלא כונה בקלפי והעלה שני גורלות, אם של שם עולה בימינו הסכן שעומד לימינו אומר לו אישי כהן נדול הנבה ימינך ואש בשל שמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הנבה שמאלך ואז ידע איזו הוא של שם כדי שידע בעת נתינת הגורלות על איזה מהם יאמד לשם חטאת ומה שהיה טורף בקלפי בחטיפה בדי שלא יתכון להעלות של שם בימין מפני שהוא סימן יפה ואם יתכוין לכך אם כן אין זה גורל ובנוסחאות של הסדר כתוב נורל ימיןא) שהוא של שם יתנהו על השעיר ועשהו חטאת ויש לו להיות נורל אחד דהא קמן ולא היה גורל השם תלוי בימי אלא פעמים בימין ופעמים בשמאל ונם במקום ועשהו חטאת יש לו להיות ׳ויאמר לשם חמאת. בראש שעיר עזאזל לשון זהורית יקשור ויעמידנו כננד בית שלוחו, כנגד שער שיוציאוהו. אף שעיר שהוא של •מם יקשרנו כננד בית שחיטתו, ובנוסחאות של הסדר כתוב במקום יקשרנו יעמידנו וטעות הוא דהא בעיא היא בנמרא ואיפשיטא דיקשרנו קאמרב) וריל יקשרנו בבית השחיטה דהיינו בצוארו כדי שלא יתערב עם שעיר המשתלה שזה בראשו קשור וזה בצוארו ולא עם קרבנות אהרים שזה קשור והאחרים אינם קשורים. ובא לו אצל פרו שניה וסמך שתי ידיו עליו והתודה, וזה הדתי הוא וידוי (אחר) [אחיו] הבחנים שוידוי הראשון הוא וידוי ביתו ווידוי שני של אחיו הבחנים ווידוי שלישי של שעיר המשתלח וידוי הקהל וכדכתיב (ויקרא טח י״ז) ובפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ומה שכולל גם עצמו וביתו בוידד אחיו הבחנים אעפ״י שכבר התודה עליו ועל ביתו בוידוי הראשון י״ל מפני שלא נשחט הפר עדיין ועדיין לא נתכפר אם כן כולל גם עצמו וביתו בוידוי שגי. שחט פרו דהיינו חטאתו וקבל דמו במזרק טהור נתנו למי שממרם בו ומנים בו כדי שלא יקרוש. על הרובד הרביעי שבעזרה, שהעזדה היתד. שורות שורות של אבני שיש ג) והיה רובד זה רביעי ליציאתו מן ההיבל ולא ידעתי למה(?) טעם רביעי ומשום כך היה נותנו למי שממרס בו לפי שהיה צריך להקטיר הקטורת של לפני ולפנים. נטל מחתה זהי בה והעלה א) בסרע״ג גדים: גודל ימין ב ש ה ו א שי2 שם. ב) יומא מ״א ע״ב. ג) עיין רש״י יומא מ״ג ע״ב ד׳’מ על מרובד•