Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 8

5 ונקראת מנחת חביתין שנעשית במחבת והנסכים רביעית ההין לתמיד של שחר וכן לתמיד של בין הערבים והיה צריך יין המשכר וכדכתיב (במדבר כ״ח ז׳) הסך נסך שכר פרט ליין מנתו ויין בן ארבעים יום כשר לניסוך א) וכיצד מנסכין ספל אחד היה בראשו של מוכח אצל קרן מערבית דרומית ובו שני נקכין כמין שני הוטמין ב) והיה נותן היין בספל ויורד דרך אותן נקבים למטה לשיתין שהיו בקרקע והוא בור עמוק עד לתהום ג). בסדר עבודה של המחזורים כתוב לאחר בכל יום יעשה חביתין וינסך בכלי יושר יבא לבית הפרוה מיד וכו׳ ווה לדעת ר׳ אליעזר בפרק בא לו כהן גדול י) שסובד שאין מקריבין עם תמיד של שחר שום קרבן ואנן קיימא לן כי׳ עקיבא שמקריבין עמו פר העולה ושבעת הכבשים הכתובים בהומש הפקודים לכך יש לגרום בסדר עבודה לאחר וינסך בכלי יושר אחר התמיד ממוסף היום פר העולה וז׳ הכבשים התמימים כהלכתן יבא מיד לבית הפרוה וכו׳ ומקדש ידיו ורגליו ופושט בגרי זהב ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ו־בליו שעבודת היום בבגדי לבן לפי שאין קטיגור נעשה סניגור שהעגל היה של זהב לפיכך אין לו להתנאות בבנדי זהב בעבודת היום ושני פעמים היה לובש בגדי לבן ביום הכפורים בשחר ובין הערבים סכום שלשים מנים בין שניהם אלא שבגדי לבן של שחר היה להם להשוות יותר מבגדי לבן של בין הערבים ואלו ניטלין מן ההקדש ואם רצה להוסיף משלו מוסיף. בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב בעקום ראשו ולכך היו מתכונים בעקימת ראשו למערב שאם יהא ראשו בשוד. למערב נמצאו אחוריו למזרח לצד המזבח והיישינן שמא ירביץ גללים, הכהן עומד למזרח ופניו למערב 'וסמך שתי ידיו עליו ומתודה כך היה אומר אנא השם וכו׳ והשם היה אומרו ׳ביריד ודא ו״ו ה״א בניקודו שעשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר שם המפורש ביום הכפורים תשעה פעמים בשלשה וידויין.שלש בכל וידוי דהיינו אנא השם הטאתי אנא השם כפר נא לפני השם תטהרו והעשירי כשהיה אומר לשם הטאת בעליית הנורל ורבינו האי ז״ל פייה) ששם בן ארבעים ושתים אותיות היה אומר וי״אי) בכל פעם היה אומר ז־ פעמים ירד ד,"א וא״ו ה׳א שם בן י״ב אותיות י) ומורי נר״ויס כיון דילפינן כפרה כפרה מעגלה ערופה דשם בן ד׳ אותיות בנקודו היה אומר ואמר ר׳ ישראל ב"ר יוסף נ״עט) שכשם שאנו אומרים אנא השם כך יש לנו לומר לפני השם תטהרו אבל מנהג־נו לומר לפני ה׳ תטהרו באל־ף דלי״ת נדן ירד ואין בדבר בית מיחוש שכיון שאנו אומרים אותו על דרך פסוק לית לן בה ויש לקיים המנהג .ויש לומר חטאים ואחר כך עונות ואהר כך פשעים דהטאים אלו שגגות כדכתיב א) עדיות פ״ו מ״א. ר) רש״י סוכה מ״ה ע״ב ד״ת כמין ותיס' שם ד״ה כמי;. סוכה ט״ט^ע-׳א ך) יומא ל ע״א, ה) הביאו הרא״ש פ׳ יום הכפודים סי' י'׳ט. ן) וקשה לת-״א מהא לקדושין ע״א ע״א דשם בן י״ב אותי,׳ת צנועים שבכהונה אומרים אותו על הדוכן בכל יום ומ״א כהן גדול ביו״כ? ן) עיי; משמרות כהונה דף פ׳ ע״ב פירוש שם י׳'ב ומ״ב (העירני ע״ז ידיד נפשי הרב מהור״ר חיים יהודה מייל נ״י בשארגיקוי) . ועיין חוס' ריש פ' אין דורשיץ ומהרש׳'א ה״א קדושין ע׳׳א ע״א וחידושי הרד״ל שם. ךן) הרא״ש פ' יום הספורים סי׳ י״ט. ־ £) בעל מחבר ס׳ יסוד עולם ועי׳ מש״ב במבוא לפירוש מגלת אסתר ופרקי אבות .להד׳'י גחמיאש.