Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 6

3 ב ז בול נו (י למודו) [ילמדוהו], שבעת ימים קודם יום הכפוריש היו מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת ם־הררין») ונקראת הלשנה כן בבית שני לגנאי =) דאלו בנית ראשון היתד, נקראת לשכת בלווט־ ג1 לשון שריש ונגידים אבל פרהדרין הם פקידי המלך שמתחלפין בכל שנה ולפי שנדגים נתלים היו בבית שני על פי המלך וכל המוסיף ממון מתמנה נקראת כן, והפרשת •שבעת ימים למדוה ממשה רבינו ע״ה ממלואים וכדכתיב (ויקרא ה׳ ל״ד) כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ [לעשות] לכפר עליכם ודרשו,־) לכפר עליכם אלו מעשה יום הכפורים ומתקנין לו כהן אהר תהתיו שמא יארע בו פסול והוא הנקרא סגן ונם יזהר יותר כשיראה אחר מוכן תחתיו אבל אין מתקנים אשה אחרת שמא תמות אשתו ואינו מקיים כפרה בעד ביתו דא״כ אין לדבר סוף וכל שבעת הימים היה עושה עבודת התטידין כדי להרגיל עצמו לעבודה וכל יום קורץ לפניו זקני בית דין בסדר יום הכפורים ואומרים לו אישי כהן נדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת וערב יום הכפורים שחרית מעמירין [אותו] בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה אבל לא שעירים כי השעירים באים על החטא ויזכור החטא ויהלש דעתו ואעפ״י שנם הפרים באים על החטא כיון שעל חטאו ועל חטא ביתו ואחיו הכהנים הוא יכיר החוטא ויחזרנו בתשובה מה שאין כן בכל ישראל וכל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה ערב יום כפורים עם חשכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה שהמאכל מביאו לידי שינה ושמא יראה קרי ונם לא היו מניחין אותו לאכול מאכל המביא לידי זרע כגון גבינה וביצים ובשר שמן ויין ישן ולבן, מסרוהו זקני ב*ד לזקני כהונה והוליכוהו ללשכת בית אבטינם ששם מפטמין את הקטורת כדי ללמדו חפינה שהיא מעבודות קשות שבמקדש ומשביעין אותו שלא ישנה בעבודות שלמדוהו וכל כך למה כדי שלא יתקן הקטורת בהיכל ויכניס כדרך שהצדוקים עושים ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי ב״ד ואתה שלוחינו [ושליח ב־ד] הרי אנו משביעין עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך והוא פורש ובוכה שחשדוהו בצדוקי והם פורשין ובוכין שהוצרכו לחושדו וחושד כשר לוקה בגופו, אם היה חכם שרגיל לדרוש או לקרות דורש ואם לאו קורין לפניו באיוב ועזרא ודברי הימים ובדניאל") שהם דברים המושכין את הלב כדי שלא יבא לידי שינה. בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צידה שהוא גודל עם אצבע הארוך לפירוש ר*תי) ואומרים לו אישי כהן גדול עמוד וטייל על הרצפה ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן שחיטת התמיד ומיקירי ירושלים לא היו ישנים כל הלילה כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו ועבודה ראשונה שבמקדש היא תרומת הדשן וביום הכפורים תורמין אותה מחצות לילה אע״ג דבכל יום לא היו תורמין אלא מקריית הנבר יום הכפורים שאני משום דכל עבודות יום הכפורים היו בכהן גדול ומשום חולשא דידיה תרמי א) יומא ב, ע״א. ב) שם ח׳ ע״ב. ג) שם. ך) שם ב' ל׳א. ךן) וכ״ב הרא״ש והרמב״ם פ״א מה' עבודת יוד.״כ כתב סתם בכתבי הקדש. ן) עיין תוספת ישנים יומא י״ט ע״ב ד״ה צרדא דלא כדש״י ורבנו הנגאל ועי׳ ריטב״א ומה שהכיא כשם בעל הערוך,