Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1909-01-01 · VI. 1908 - 5669 (1909) · page 5

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
VI. 1908 - 5669 (1909)
Date
1909-01-01
Page
– (sequence 5)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
65% known words query
IRI
…/3486266-3486277--2054-3488860
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

2 שעיד שהוא שי* שם יעמידנו כעד בית שחיטתו דיותר מוכרה המשנה אעמידה מאקשירה וכן נבי אמורי פר ושעיר קרעם והוציא את אמוריהם ונתנם בממס והקטירן על נבי המזבח ותקנו בנמראא) להקטירן והמחבר הניחו והקטירן כהצעת המשנה, ולאחר שהקדמתי הקדמה זו אתחיל לפרש דבריו ולבררם. התחיל המחבר לספר בל התולדות והמאורעות מיום שנברא העולם ועד תולדת האבות והשבטים ואהרן שהוא עיקר הכפרה ביום הכפורים שכל עבודת יום הבפודים אינה בשירה אלא בו ובכהן גדול מזרעו. נול ם תבני ת ך, הוא אדם הראשון שנאמר בו (בראשית א׳ כ״ז) ויברא אלקים את האדם בצלמו ונו׳. ויפרקו עול, רמז לדור המבול. זכרת ברית לתמים בדורו, נח שכתוב בו (שם ו׳ טי) איש צדיק תמים היה בדורותיו. יחיד אב המון, אברהם שכתוב בו (שם ייז הי) כי אב המון גוים נתתיך. טלה טהוד, רמז ליצחק שנאמר (שם כ״ב בי) והעלהו שם לעולה לכך אמר בו לשון טלה. איש תם, הוא יעקב שנאמר בו (שם כיה כ״ז) ויעקב איש תם. התום בבריתך מרחם [במרעינז מבטן] לוקה בי יעקב ונם בניו מרחם ומבטן הברית והאהבה להם בתתה וכדכתיב (ישעיה מ״ד כ־ג) גאל ה׳ יעקב ובישראל יתפאר וסמיך ליה (שם כ״ד) כה אמר ה׳ גואלך ויוצרך מבטן ולוי נבחר מכל השבטים ואהרן משבט לוי כדכתיב (דה׳יי א׳ כ״ג י״ג) להקדישו קדש קדשים הוא ובניוב). ציץ ומעיל וכוי, אלו הן שמונה בנדים של כהן נתל והם הנקראים בנדי זהב J) לפי שהיו בהם ארבעה מזהב דהיינו ציץ ומעיל והשן ואפוד ומה שאמד תהילה (פארך) [פארתו] בבנדי שרד, י״מי) שבנדי שרד הם בגדי כהונה אבל רש "י כתב בפרשת ואלה פקודי י•) שהם בגדים שמכסים בהם כלי הקדש בשעת פלוק מסעות שלא היה בהם שש אבל מלשון המחבר יראה שהם בגדי בהונה. והתחיל לספר מעשה הקרבנות ונם ביום הבפורים תמצא בולם פרים וכבשים ועתודים דהיינו שעירים ואילים. וריח קטורת מרקחת וביעור נהלים, רמז למערבה שמוסיפין ביום הכפורים. וספירת יושר, דהיינו אחת למעלה ושבע למטה. וזריקת דם ושועת קטורת, י־מי) עליית הקטורת מלשון (ישעיה כ״ב הי) ושוע אל ההר וי״מי) לפי שהיה הקטורת [ב]יום הכפורים דקה מן הדקה מלשון שוע טוי בדברי רבותינו דלי!) לשון עירוב, וי״מטי מלשון התרגום (בראשית כ־ז ט־ז) חלקת צואתו שעיעות צואריה כלומר לפי שכותשין אותה במבתשת היטב עד שחוזרת חלקה ויש גורסין שועה אחר קטורת,) רמז לתפלה קצרה שהיה מתפלל בהיכל אחר הקטר קטורת ולזה הפירוש שועה אחר קטורת ותפלת אמת הכל אחד. תורת מעשה ועבודת היום שבעית ימים א) יומא ם״ז ע״ב• ב) בבת״י א׳ וב׳ בכתב בדבתיב בית קדש הקדשים ובזר, הלשון לא מצאת' קרא בבל התנ״ך אצל אהרן ובראה לפעבי׳ד שמ״ס נפל באן וצ״ל במו שכתבתי. ג) עיין יומא ע״א ע״ב ורמב״ם הלמות בלי מקרש פ״ה ה״ב זסמ״ב עשי; קע״ב. ך) רמב׳ן שמות ל״א י' ועיי; המדת .הימים ה״ד דף ק״ה. ך) זבפ׳ בי תשא וב״פ הראב״ע. ן) עיין חמדת הימים שם שהביא פ״ז ג״ב בשם י״א. ץ) עיין באור סדר עבודה גס׳ האת ליהודה. ח) כלאים פ״ט מ''ה. $ן) טעם שניהם עולה באהד ואינן הלוקים ב״א בפי׳ המלה, ד) הרסת סדור|רע״נ היא: שועת קטורת ותפלת אמת?

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.