Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 439

37& Wilna 1896, (zu Erachin 23) für die gegnerische Ansicht ins Treffen geführt werden — אמד בל דמנרש בבי דיגא מגרש. הש״ס קרי בחיל דאץ סידור הגט ונתינתו מעון ב״ד של שלשה כמפרש פה ראיתא בבתרא דף קעיד — nicht beweiskräftig sind. E. Gerschon, der in Bezug auf die Genauigkeit des Talmudtxetes gewiss Vertrauen verdient, hat nämlich an beiden Stellen die Leseart: בבי דינא רבה. ebenso Schitta mekubbezes zu Erachin das. Der Talmud will an diesen Stellen also nur sagen, dass man mit Ehescheidungen nicht zu den ״grossen Gerichtshöfen“, die von den hervorragendsten Ge^ lehrten geleitet werden, (wie z. B. behufs Erlangung eines פרוסבול) zu gehen pflegt. Dass aber zur Ehescheidung überhaupt kein Gerichtshof erforderlich ist, geht aus diesen Stellen nicht hervor. Boskowitz. Dr. S. Funk. Nachträge und Berichtigungen. Bemerkungen zu einigen Sätzen der פסקי ספר בשר על גבי נחלים• Herr H. Hausdorff-Baltimore hatte die Freundlichkeit mir zu den von mir im Jahrbuch Y. veröffentlichten פסקי ספד בשר על נכי נחלים einige Notizen zu übersenden, weiche ich, soweit sie zum Verständnis einiger Stellen beitragen, hier init Dank für den Herrn Einsender veröffentliche. 5 Zu No. 9. Die Bemerkung, dass es statt יעקב woM יצחק heissen müsse, bat alle Wahrscheinlichheit für sich; nichtsäes&ö^ weniger bemüht sich der Elinsender, die Lesart יעקב durch eine׳ treffliche Erklärung zu begründen: אולי ביוון אל הפסוק פ׳ תולדות $ם יעקב ועשו, וא״ב יהי■ והתירוץ על מה שכתב שם רש״י דל{■■ איני יודע סד. מלמדנו, ולפ׳ז הרבה בא ללמדנו, אע״פ מתייחס אחר רבקה, בכיו כיוון שנשתמד לא נטל חלק בירושה. Den פסק in No. 11: האיש שקיבל קידושין על בתו מאביו של קטן וכו׳ אין בקידושין כלום beanstandet Herr H. —, da doch Mecbilta zu den Worten (Exod. 21, 9) ואם לבנו יעדנה bemerkt, es sei Pflicht