Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 346

Z. B. S. 1 im Satze עד פוף ימיו של רבי ist im Manusc. Paris am Bande בית שני zu פוף gehörig und über ימין ein ב hinzugefügt, sodass עד פוף בית שני בימיו רבי zu lesen ist. Diese Leseart kommt nur in dem Manusc. Parma vor. Ebenso S. 5 דוכתא דעליתא, wo im Manusc. in der Zeile כותא steht, wie im Manusc. Wien, dieses Wort aber dann gestrichen und über die Zeile דוכתא gesetzt worden ist, was auch nur nach dem Manusc. Parma sein kann. Auch ist ibid. Zeile 11 (מתנא* ראיתנו) das ursprüngliche מראני gestrichen und darüber nach Manusc. Parma מתנאי gesetzt. Vgl. die Bernerkung zur ed. Wallerstein ad 7. Ibid. Z. 20 ist das Wort אלא auch nur nach Manusc. Parma über der Zeile ergänzt. In dieser Handschrift kommen auch Randglossen vor, die nur aus dem Manusc, Halberstamm (Epstein) herrühren können. So ist S. 1 letzte Z. bei בשעתיה die Bandglosse בשיטתיה gewiss diesem Manusc. entnommen, da das Wort nur dort vorkommt. b)Manuscript Parma Cod. 117. Diese Hs. wird ebenfalls zu den im französischen Texte geschriebenen gezählt. Sie ist aber nach dem im folgenden besprochenen Ms. Oxford die unkorrekteste von allen, was man schon an einem Beispiel ersehen kann. Während es auch in jdlen sogenannten französischen Handschriften lautet: ועד פוף יומית דרבנו ליכא דכתב מידעם כל עיקר, steht hier: ועד פוף יומית דרבנן ליכא ד ת נ י מדעם כל עיקר, was gar keinen Sinn gibt. An manchen Stellen kommen irrtümlich Wiederholungen vor, die gar nicht am Platze sind. So befindet sich gleich auf einem der ersten Blätter eine Stelle, die eigentlich im anderen Teile des Sendschreibens ihren Platz hat. Wir führen hier beide Stellen an, wie sie an beiden Orten Vorkommen. ור׳ ישבב ור׳ א ל עז ר (בתריה בחד ובשבת ת *ק ע אפטר ד יוחנן ור׳ שתא ומלך ר׳ אמי ואיגבר רב הונא אליעזר בתריה בחד שתא ומלך ר־ אמי ואגבר ר׳ הונא טובה דהוה מבי נשיאה ורב יהודה בפום בדתא ותלמידיה קמיה והוד. מתחזי ליה לרב הונא לפרקים ורב נחמן בשלחי ומחוזא עם רבנן בנהרדעא ולא אשכחינן דתה עייל לקסיה רב הונא אלא בבני זוזי דבכמה דוכתא אמ׳ רב נחמן הונא חברין ומדרשו דרב טובה דתה מן בי נשיאה ורב יהודה בפום בדיתא ותלמידי קמיה והוד. מתחזי לרב תנא■ לפרקים ורב תנא בשילחי ובמחוזא עם רבנן בנהרדעה ולא אשכחן דתה ע א י ל ל ק מ י ה ד רב ה ונא אלא כבני זוויה ו בכמה דוכתא אמרינן אמר רב נחמן