Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 333

273 20) 43 21) 45 6 2 ורבי כתב דברי היהיר והמרובים ד ת נ ן במסכת עדיות ד ת נ ן אמר רי יהודה, ובמקום שראה ר׳ דברי של יחיד ונראו לו שנאן בלשון רבים של ר מאיר באותו ואת בנו ושנאן ו׳ מאיר באותו ואת בנו ושנאן בלשון חכמים, ורבי בתב דברי היחיד והמרובים. במסכת עדיות. דתנן א־ר יהורה. ובמקום שראה רבי דברי של יחיד ונראו לו שנאן בלשון רבים ■ כדאמרי־ איר יוה׳ ראה ר׳ דבריו של ר׳ מאיר באותו ואת בנו ושנאן בלשון (רבים. בדאמדי׳ איר יוח׳ ראה ר, דבריו של ר׳ מאיר באותו ואת בנו ושנאן בלשון) חכמים. Der Abschreiber hat die von mir in Klammern angeführte Stelle irrtümlich zweimal geschrieben. Ebenso hat S. 183 Z. 8 der Abschreiber den Passus ואחריו רב נחמן בר יעקב בשנת תרליא. ואחריו רבד. בר רב הונא unrichtig eingesetzt, da derselbe erst Z. 10 seinen Platz hat. N. hat bei derartigen Stellen jede Anmerkung unterlassen. ב ורב ור׳ חרא דרא. |רב ור־ חמא דרא. 6 ,, (22 N. sucht diesen grossen Irrtum durch die Angabe, in Anm. 1 (So Manusc.) zu bekräftigen, während ein blosses Nachscblagen ihn doch überzeugt hätte, dass es dort ורב וד׳ בחדא דרא heisst. Das ב steht über der Zeile. Merkwürdig ist, dass auch Filipowsky in ,״שומר ציון הנאמן Blatt 217 an dieser Stelle (ורב ור-(חייא דרא zitiert. 7 ״ (23 16 45 (24 שבע ע ש ר י ן שורין. הילל גמליאל ושמעון זהו רבן גמליאל הזקן ושמעון בנו. שבע עשרה שורין. הילל ושמע• (זהו רבן נמליאל הזקן) גמליאל ושמעון בנו. Ich halte die Stelle זהו רבן נמליאל הזקן für eine ursprüngliche Randbemerkung, die vom Abschreiber in den Text aufgenommen wurde. Filipowsky fügt hier noch unnütz einen גמליאל hinzu (s. a. a. 0.). ושמש ר־ אותן החכמים 28 181 (25 דאמר ר׳ כשהיינו למדין תורה אצל ר׳ שמעון בתקוע והלך למתני ושימש ר׳ אותן החכמים דאמר ר׳ כשהיינו למידין תודה אצל ר׳ שמעון בתקוע ובו׳ והילך [והילב־] דמתני׳ מהון גמד דאמר ד בשהלבתי ללמוד.