Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 314

254 Stelle folgendermassen übersetzt: ״Und zuletzt einigten sie die Parteien dabin“, und da es demzufolge den Anschein hat, dass die streitenden Parteien unter den einzelnen Geonim vermitteln mussten, fügt Grätz hinzu: ״Nach diesen dürren Worten muss man den Streit kleinlich finden, angeführt von Ehrgeiz . . Tatsächlich ist an dieser Stelle von כתות gar keine Rede, da die richtige Lesart בתאי ist, in der Bedeutung von בעלי בתים, etwa Bürger, ähnlich wie die adjektivischen Bildungen חקלאי für .אנשי שדד und גינאי für בעלי נינה. Scherira gebraucht das Wort כתאי in dieser Bedeutung auch an einer anderen Stelle, und zwar in einer von seinen Responsen im Manusc. Parma Stern 30 fol. 21b.1), die in demselben Jahre wie unser Sendschreiben geschrieben ist und folgenden Wortlaut hat: אלו שאלות ששאלו קהל פאס המועתקים מלפני אדוננו שרירא ריש מתיבתא בר חנניה ריש מתיבתא בר יהודה ריש מתיבתא האיי דיינא דבבא בר שרירא ריש מתיבתא בר חנניה ריש מתיבתא לכל רבננא ותלמידיהון ובתאי וציבורי דמותביהון בפאם אשיר דאשתניאו ממדינת פאס טאבי מעלאיי בחירי נהירי סדרני דאוריתא מפלפלני דגמרא לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא ולמגמר כהלכה למשה מסיני אהיינון רחמנא וקיימינון רחמותא טאבי דיננא שלמא רבה ומרחמנותא מן שמיא ושבחא ומיתבות דעתא ליהבון לכון ולודעינון מן שמיא. קבילו שלמא מיננא ומן ראשי כלי וראשי מדרשי וראשי פרקי ומן רבנן דדרא רבא ומן רבנן וסיומי [דסיומי] ומן רבנן תנאי ומן כל מתיבתא דברחמי שמיא דמיננא ומודינא קמי שמיא. מהודעיננא לכון דשאלתא דבעיתון מן בבא דמתיבתא איקריין קדמנא במתיבתא דכלא דאדר דשנת אלפין ומאתן ותשעין ותמני במעמד רבנן כלהון ועיננא בהון ופקידנא וכתבו כי היכין דאחזו לנא מן שמיא. שאלה דשאלתון: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא המפקיד אצל חברו בשטר ואמר לו החורתיו לך מת מינו דאיבעי למימר וכר. Die hier erwähnte Stadt אשיר ist auch von anderer Stelle bekannt, siehe Harkavy, Studien und Mitteilungen IV ,S. 15 No. 38: ראובן היה לו קרקע בתלמסאן וגלו ל אשי ר ונשארה ארצם הפקר וכול׳, לאחר שנים 2 . . חורו כולם מתלמסאן ותודקו בנכסים), Nach der obigen תשובה scheint eine ganze Gemeinde von פאס nach אשיר versetzt zu sein, daher die Worte קהל פאס המועתקים, Das Wort מועתקים ist rein hebräisch in der Bedeutung von ״übersiedeln“, dagegen ist das von Scherira *) Vgl. auch in Kobaks Jeschurum V. Jahrg. 1866 (hebr.) S. 157. Wir zitieren aber nach dem Manusc■ Parma selbst, weil in der Wiedergabe im Jeschurun manche Fehler Vorkommen. Ganz unkorrekt ist diese >ת* *בר bei |. Müller in seinem מפתת לתשזבית הגאוג־ם S. 54 Anm- 4. wiedergegeben. *) Vgl. hierzu Harkavys Bemerkungen, daselbst S. 348.