Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 302

242 geschrieben bezeichnet, dessen nach Kairowan gerichtete Responsen wahrscheinlich R. Ghananel angeführt hat. Sie sind alle gegen die Angriffe des Karäers Salomon ben Jerucham gerichtet; vergleiche Likate Kadmonijot Zusätze S. 18. Die Karäer schreckten auch nicht vor Fälschungen zurück* 1). Sie hatten im Streite gegen die Rabbinen über das Schabuotfest irgend eine dem Pinchas ben Jair zugeschriebene Baraitha zum Vorschein gebracht, in welcher geschrieben war, dass die Omer- Zahlung am Tage nach Sabbath beginnt und man von diesem Tage ab 50 Tage bis zum Schabuotfeste zählt, das wieder auf einen Tag nach Sabbath fällt. Salomo ben Jerucham, der Gegner des Saadja Gaon, beklagt sich darüber folgendermassen: ״Und Rabbi Pinchas ben Jair bestimmt es so: .... und Saadja sah (die Baraitha), nahm sie. aber nicht an2)“. Und der Karäer Jehuda ben Elia Hadasi erzählt in seinem Buche Eschkol hakofer (fol. 86 a) von einem dem Rabbi Pinchas ben Jair zugeschriebenen Buche, aus dem die Kairowaner die in gleichem Sinne über das Schabuotfest sprechende Stelle strichen 3). Obwohl dieses Buch (Eschkol Hakofer) im Jahre 4905, also beinahe zweihundert Jahre nach dem Streite gegen Saadja Gaon, verfasst wurde, enthält es bekanntlich die Worte der früheren Karäer und es scheint demnach sich um dieselbe Zeit zu handeln, aus der wir bei Salomo ben Jerucham von dem Streit über die Baraitha gehört haben. Es heisst: אמנם חלוקי לב דשעי ארץ המינים מה&אים דברים אשר לא כן כדי לגנות את עצמן מי שפרע מדור המבול הוא יפרע מהם. Wie R. Jehuda ben Barzilai aus Barcelona in seinem Cotnmentar zum Buche Jezira (פירוש ם' יצירה לר״י הברצלוני) S. 34 berichtet, hat schon R. Saadja Gaon die Aggada מנין שהקב״ה מתפלל (in No 116) zu erklären gesucht, und zwar als Antwort auf die Angriffe eines Karäers; ורבינו סעדיה ז״ל כתב בתשובה למין אחד הכי ועל הא דאמלר מנין שהקב״ה מתפלל הוא גוזמא ומשל ומראה פי הקב״ה מלמד תפלה לישראל ומצוה אותן להתפלל כמו שמצינו בהרבה מקומות שמדמין הפרעל לפעול ־ *; vielleicht Ist unter מין אהד Salomon ben Jerucham gemeint. 1) Schon Saadja Gaon weist auf Fälschungen der Karäer hin. Siehe Harkavy in Hakedem I, S. 124. *) Likute Kadmonijot, Zusätze S. 17. 3) A. a. O.: ן עוד ספר פינחס בן יאיר נמצא והוא מאנשי ברייתא הקרואה אצלם מחוצה ופד, על ספריו כתוב כי חג השבועות מעולם לא נפרצה מיום מחרת השבת החרוצה בדה כחמה יפה כתרצה ומחמשים יום ועד חמשים יום בגילה ועלצה מביאים בכורי ארץ ממחרת השבת להתאמצה וכל ממהרת שבת בראשית הראשונה עד מהרת השבח השביעית המבורכה נכבדה וחשובה. וכראות אנשי ותלמידי קרוא״ן כי כך יצא מפי חכם גדול בקצבה (בחרוזים) מחקו דבריו מתוך ספרו הם הם מפרשיך מעיך צדקו [צרחו] עליהם בעלי המקרא משכילי נ״ע בכח מאומצה באמרם להם הלא כל ספר חכם וחכם כלא היה ונמצא ולא נרצה לנגד מול ספר תידת ה, הנמלצה.