Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 301

241 ren. So gelang es ihnen, die Leute von Kairowan, trotz der Gelehrsamkeit derselben und trotz ihrer Festigkeit in Bibel und Miscbna, doch in ihren Grundsätzen wankend zu machen, sodass sie sich genötigt sahen, alle ihre Zweifel den grossen Männern der Zeit, den Geonim Scherira und Hai, vorzutragen. Ein getreues Bild der damaligen Zeit und des heftigen Streites, mit dem die Karäer stets die Leute von Kairowan überzogen hatten, bietet die Responsenliteratur. Salomon ben Jerucham und andere Karäer erheben Widerspräche gegen die bereits von Saadja Gaon gegebene Lösung der Frage wegen 1שני י״ט של גליות). Den Leuten von Kairowan genügt deshalb die Lösung des Saadja nicht mehr und sie üichten dieselbe Frage an den Gaon Hai, indem sie sich beklagen, dass die Karäer ihnen noch immer mit Zweifeln in dieser Hinsicht naherücken.2) Aus dieser תשובה ist ersichtlich, dass auch die wiederholte Anfrage über Schofarblasen in תמים דעים להראב״ד (No. 119) durch die Karäer verursacht wurde, was auch aus der Antwort hervorgeht. Die Karäer lenkten auch ihre Pfeile gegen die Aggadastellen im Talmud, welche sie zu Kampfzwecken mit der Halacha auf eine Stufe stellten, und veranlassten auch in dieser Richtung die Kairowaner zum Fragen. Die Antworten, die in den Responsen der Geonim3) enthalten sind, werden dem Rabbi Chananel aus Kairowan zugeschrieben; anderwärts 4) werden sie als von R. Hai ג) Vgl. Likute Kadmonijot Zusätze S. 16 und Harkavy in Hakedem I, S. 64 und 65. 2) Vgl. Responsen der Geonim, ed. Lyck No. 1: ששאלתם הא דאתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר גולדה בזה מותרת בזוז ורב אשי אמר נולדה בזר. אשורר. בזד! ואמרי רב אסי ספוקי מספקא ליה ועביד הבא להומרא והבא להומרא ובו׳ יפרש לנו אתננו מה זח הספק שנסתפק לרב אשי ואמר ר׳ זירא ב תיה מסתברא בי מאהר שסוד העבור בידיהם איזה ספק נשאר בי על בל אלו הספקות שאומר בכל מקום בשני ימים טובים הרבה מחזיקים עלינו המינים בדבריהם. ונרצה מאדוננו שיסיר כל תזאנד. שתעמוד בהם במו שהרחיב בחבמתז בתשובת התקיעות והוסרו התואנות בדבריו כי דבינו סעדיה ז״ל אמר בפירושו בי אין ספק מעיקרא אלא הקב*ה צזה את משה עבדו והוא אמר לישראל בי בארץ יהיה להם יום אחד ובחוצה לארץ שני ימים . . .. 8) A. a. O. No. 115 f. 4) שיטה מקובצת zu ברבות fol. 6: ומה שאמרו באן שהקב״ה מגיה תפלין. פירש ר ב י נ ו האי ז״ל הבי פירש ז רבנן שהראהו הקבי׳ה למשה קשר של תפלח והנחת תפלין ולמת במראית העין כדרך שלמדו מעשי המשק שנאמר בבל אשר אני מראה אותך את תבנית המשק. זבן מה שאמד יהי רצק מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ללמדנו לזמר יהי רצון שיכבשו רחמיך את כעסך ע״ב. Dass es gegen die Karäer gerichtet ist, geht auch aus der Response No. 115 selbst hervor, wo es