Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 289

229 zuKetuboth 63 bx) auch 67 a * 2), ,(3הנהות פסקי המרדני למס׳ כתובות רפ״ז ספר התרומה N0. 135 4), סמ״ג in seiner Einleitung 5) und תוספות ר׳ יהודה חסיד in ברכה משלשת, Warschau 1863, fol. 42 b6). Wie wir vorher den Plural תשובות neben dem Singular תשובה hatten, so haben wir auch כתבי neben כתב als Bezeichnung von Scheriras Sendschreiben, wenn auch nur einmal, in רשב״ס zu Baba Bathra 142 b: הנא בנדתאה דמן בנדד עיר שנולד בה ובכתבי רב שרירא היא נזכרת• Baschi bemerkt zur selben Stelle, die auch in Kethuboth fol. 7 b vorkommt: (7 הנא בנדתאה עיר שבבבל ושמה בנדת בפסק סדרו של רב שרירא גאון היא נזכרת. Die Bezeichnung פסק סדרו fällt aber hier sehr auf, weil wir doch bei Baschi den Namen dieser Handschrift in seiner Abhandlung ד!גורן) רב רופא ברב סעדי׳ גאון VI, 62) zu Dank verpflichtet Herr H. Gelberg in London war so liebenswürdig, mir die betr. Stelle in der Handschrift (British Museum Add. 27118; Commenon יבמות ,כחובות ,קידושין and גיטין by Yehudah al-Mundari or Yehudah תכהן ben Elasar ד,הסיד. Der Name des Verf. lautet bei שה״׳ג, Halberstamm u. a. אלמאדרי) mitzuteilen. Sie befindet sich im nm^-Kommentar gegen Ende des פ׳ אעפ״י und lautet folgendermassen: אבל ממלאכה לא הדא מורדת לפתות מכתובתד. זכי/ וחקנד. זו בכתב רב שר ירא שכתב ואחריו מר רב רבה שתקגו בימיו לתת גט לאלתר לאשה דלא כשמעתיה דרב זביד ורבנו תם חולק על זו התקנה ופירש שאין כה ביד אזתם שאהד התלמוד לתקן בפיה לגרש ואם גכוף על יד* תקנתם הוה ליה גט המעושה שלא ברין ופסול ויש לתמוה איך חולק בזה על גאוני עולם שקרובין להוראה וכן,. ומצא רביגו יהודה ב בת ב רב שרירא שתקנו בימיו (1) לתת גט לאשר. לאלתר דלא כשמעתין (ג דכלתיה דרב זביד. 2) אלא מהמת תקנת הגאונים גביא ממטלטלי דיתמי כמו שכתוב בכתב רב שרירא גאון 3) נראה לר״י דהשתא שתקנו הגאונים דבתובה נגבית ממטלטלי וגהתם עזקתא דריש גלותא ועזקתא זדאש ישיבה במו שכתזב ב ב ת ב רב שרירא גאק הוא הדין כתובת ב״ד עכ״ל ריב״א. 4) ובן בבתב רב שרירא קע״ב שנה לאהר חורבן נשלמו ארבעה אלפים מבריאת עולם. Diese Stelle gehört aber dem סדר תנאים ואמוראים und nicht רב שרירא an, vgl. unten bei der Beschreibung des British-Museum-Manuskripts. ולא היו הבמי הארצות בדעה אחת ובהסכמה אהת בפירוש המשנה עד שעמד רב אשי בשלש ף מאות ושמונים זהמשים שנה אהד ההרבן כמו שכתוב בכתב רב שרירא אבא של רב האי גאון. (Vgl. auch יוחסין השלם ed. Filipowsky S. 201 cot 2 unten und Buber in שעדי ציון Jaroslaw 1885, S. 29 Anm. שע׳״ג). Goldberg in הפש מטמונים S. 73 wie auch Weiss a. a. O. und in Beth Talmud Jahrgang I S. 56 geben falsch בתב תשובה wieder. 6) «צ/ ב בתב רב שרירא אם פירוש מתוקן (מתוכן) מה שפירשנו ואף אם תמצא לומר בכתב .רב שרירא גאון שדוב דבריו קבלות אין נראה לי אלא במו שפרשתי כי כך ההלכות מוכיחות ל) Das ת in בגדת statt בגדר bei רב שרירא wird auf einen ihm zu Grunde liegenden persischen Laut zurückzuführen sein, wie מתדדת in Esra 1, 8. (Vgl. Frankel in ZfHB V, S. 93). Jedenfalls kann nicht die Stadt בגדי, die im Talmud erwähnt wird, mit בגדד bei Scherira identifiziert werden (Vgl. Berliner, Beiträge zur Geographie Babyloniens S. 25).