Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 287

227 I. Namen. Ursprünglich hatte das sogenannte Sendschreiben Scheriras wie alle anderen Responsen der Geonim keine bestimmte Be- Zeichnung. Scherira selbst bezeichnete es “״תשובות שאילות*), auch “1 2״תשובות דשאילת) im Plural, weil es Antworten auf mehrere Fragen enthält. Rabbi Samuel Sullam, der es zuerst in יוחסין (ed. Eonstantinopel) abgedruckt hat, gebraucht dafür an einer Stelle (sub רבה בר אבוה) die Singularform “3״תשובת שאלה) ebenso wie in der dasselbe betreffenden Ueberschrift: תשובת שאלה לגאון רב שרירא ראש ישיבת גאון יעקב ורב האיי ראש ישיבת גאון יעקב. Rabbi Nissim, der Sohn des Rabbi Jakob, dessen Fragen Scherira in seinem Sendschreiben beantwortet, führt es blos unter dem Namen 4 * * תשובה) an, ebenso רשב״ם Baba Bathra 1) Harkavy, תשובות הגאונים, Berlin 1887, S. 176 No. 340: ושש׳ מאי דבתביגן לבק בתשובות שאילות שלום רבי היה עניו ביותר •, wozu Harkavy (ibid. S. 370) mit Recht bemerkt, dass es statt שלום eigentlich שלכם heissen soll, wie ibid. S. 103 (s. folgende Anm.). — Müller in seiner ״Einleitung in die Responsen der babyl. Geonim“ S. 207 und 257 führt irrtümlich diese תשובה unter den תשובות des רב האי גאון an. 2) Harkavy a. a. O. S. 103 No. 208: ודשא' על מאי דבתבנא לבון בתשובות ד ש א י ל ת כ ו ן וכולהו הני בריאתא ״ •. 3) אש״ש מצאתי בתשובת שאלה לרב שרירא גאק דאמר ואנא מזרעא דדבה בר אבוה מבית דוד. Zu jener Zeit war die Bezeichnung תשובת שאלה statt der jetzt geläufigen Bezeichnung שאלה ותשובה üblich. So werden auch von den ראשונים meist die Responsen genannt. Im Ms. Oxford (Opp. 394) ist aber die Überschrift שז״ת לרב האי גאון. 4) Responsen der Geonim שערי תשובה ed. Chasan, Livorno 1869, S. 30 No. 71 רביבו נסים ז״ל בתב ־ ורביגו האי גאו; ז״ל השיב בתשובה שנשאל מאת רבינו אלוף הקדוש אביו ז״ל כשגלה יבניה •. Rabbi Jakob, der Vater des דביגו נסים, wird bekanntlich אלוף הקדוש genannt (vgl. S. Poznanski in Harkavy-Festschrift, Petersburg 1908, S. 206, in der Separatausgabe: Esquisse historique sur les Juifs de Kai« rouan (אנשי קירואן) Warschau 1909 S. 32). Die Worte: רביגו נסים בתב und אביו ז״ל sind vom Abschreiber hinzugefügt. Die Worte ורביע תאי גאון ז7ל השיב בתשובה שנשאל מאת רבינז אלוף הקדוש gehören dem רביגו נסים an, der die Worte des רב האי גאק ז״ל mitteilte, nicht, wie Chasan (ibid) annimmt, dass auch sie dem Ab« Schreiber gehören. ר׳ נסים nennt seinen Vater auch sonst רביגז אלוף; so in פרדס (ed. Constantinopel 38 a, ed. Warschau 21 a): אשבוק כתובות שאילות של אתננו שרירא גאק ז״ל ואדוננו רב האיי ז״ל שהשיבו לאבא מארי ורבנן אלוף ז״ל, wo statt ורבנן zweifei« los ורבנז gelesen werden muss, wie weiter bei Besprechung der Edltio Gold« 15 Jahrbuch J. L. G. VII.