Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 34

30 הנמצא, כלום׳ אם אין תחת ידך חמשה לחם לצורך הנערים תנה נא מה שנמצא בלו־ שנים או שלשה: (ה) ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש, כלו׳ על לחם חול ששאלתני אם יש תחת ידי אין להם הול אל תחת ידי כי אם לחם קודש יש וכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ״ב י,), וקשה בעיני להאכיל לחם קודש לזרים. אם נשמרו הנערים שיודעת אל מקום פלוני אלמוני אך מאשה אני נותבו לך על ידי קושיא) שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, אבל אם לא נשמרו הנערים מאשה איך אני יכול להאכיל להם קודש לבעלי קריין: (ו) ויען דוד את הכהן ויאמר לו, את שאמרת אם נשמרו הנערים אך מאשהיאשה עצורה לנו מתמול שלשום. בצאתי, בצאתי נקוד בזקף נדול ועומד לבד ונשמע מיום צאתי, ועל שאמרת אין להם חול אל תחת : ידי בי אם להם קודש ויהיו כלי הנערים קודש והוא דרך הול, בגדי הנערים היו קודש אפילו בדבר שהוא חול שחולין שלהם אוכלין על טהרת הקודש. והרי דברים קל וחומר ומה דבר שהוא יכול לאוכלו בלי שום קדושה היו כלי הנערים קודש והוא יבול לאוכלו דרך הול ואף כי היום יקדש בכלי וכל שכן כי היום בשתמסור להם לחם קודש שיקדש שיאכלו אותו בבנדים טהוריםב) ויוסיף קדושה על קדושתו: (ז) דתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם חול כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה־, כלו־ שעתידין להסיר היום מלפני הי. לשום לחם חום ביום הלקחו, הלחם הפנים המוסרים, כלומ־ ביום שמסלקין להם הפנים הנערך על השולחן בבר שבעת ימים משימים לחם חום תחתיו, ורבותינו פירשו לשום לחם חום ביום הלקהו סילוקו בסידורו ג) אבל פשוטו של מקרא אינו כן מפני שני דברים אחד שתיבת חום מנוקד בזקף ועוד אין כתיב כאן כיום הלקהו אלא ביום הלקהו, ומדרש חכמינו מה יש תחת ידך חמשה להם להם הפנים שאל לו כמו ששנינו כהן נדול נוטל ארבע או המש מלחם הפנים וכול־ כדאיתא במנחות ובמסכת יומא י). אבל ראית מימיך אדם שואל לחבירו פת חיטים והוא משיבו אין פת שעורים תחת ידי כי אם פת חיטים יש, בנוהג שבעולם כשאדם שואל מחבית פת הימים ואם אין אצלו פת חיטים כי אם פת שעורים הוא משיבו ואומר לו אין לי פת חיטים כי אם פת שעורים יש (אבל ראית מימיך אדם שהוא שואל פת חיטים וחבית משיבו אין לי פת שעורים כי אם פת חיטים י^ד.) בך דוד שואל את אהימלך היש תחת ידך המשה להם מלחם הפנים ואחימלך משיבו אין להם חול כי אם לחם קודש יש והלא אינו מבקש ממנו לחם חול שהוא משיבו אין להם הול אל תחת ידי: (ח) ושם איש מעבדי שאול ושמו דואג, שלא תתמה כשאתה מניע למקרא ויען דואג האדומי ונו׳ ואומר ראיתי את בן ישי בא נובה ונו־ (כ״ב מ־) תאמר היכן היה דואג שם: (י) הנה הוא לוטה מעולפת בשמלה אחרי האפוד, אחרי ששאל לו באורים ותומים הודיעו היכן היא החרב, וכן תירנם יונתן בתר דשאל ליה באפוד, וכן נראים הדברים שדואג מרגל על הדברים ואוט׳ וישאל לו בה׳ וצידה נתן לו(שם י׳). אם אותה תקח לך קח, א) עיין גם לשק פירש״י. עיין פי׳ היד"?• ג) עיין מגה.־ת כ״ט ע״א. ך) עיין יומא י״־ז ע״ב. ה) ג׳׳7* שא6 דברים בנפלו רק ע״י שגגת המעתיק.