Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 23

19 יג. (א-ב) בן שנה שאול במלכו, פתר׳ באותה שנה שעמד שאול במלכותו בחר לו שלשת אלפים איש מישראל להלחם עם פלשתיםא): (ד) נבאש ישראל בפלשתים, נתגרה ישראל בפלשתים: (ו) ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצריחים ובכורות: (ז) ויש בהן שעכרו את הירדן ארץ נד וגלעד, כלו׳ יש מהם שנתחבאו במערות ובחוחים ובסלעים ובצריחים ויש בהן שעברו את הירדן ארץ גד וגלעד וברחו להם שם, בחוחים תירג׳ יונתן במצורתא. צריחים, אינו צריך לפרש כאן מהו שכבר פירשתיו בספר שופטיםב): (ה) ויוחל שבעת ימים למועד אשר יעדו שמואל שאמר לו(י׳ ה׳) וירדת לפני הגלגל והנה אנכי יורד אליך להעלות עולות לזבוח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך, שלא תעמוד כנגד פלשתים ולא תלחם ולא תעלה עולה וזבח עד בואי אליך. ולא בא שמואל הגלגל למועד: (ט) ויאמר שאול הגישו אלי העולה וגו׳: (י) ויצא שאול לקראתו לברכו פת׳ לשאול בשלומו וכן תירג׳ יונתן למישאל בשלמיה: (יב) ופני ה׳ לא חליתי, לא בקשתי. ואתאפק ואעלה העולה ומשהתאפקתי עצמי שבעת ימים שהוחלתי שתבוא ואתה לא באת והעליתי עולה: (י״נ) כי עתה הכין ה־ את ממלכתך, פתר׳ כי עתה אילו היית תוחיל עד שאבוא הכין ה׳ את ממלכתךי•): (י״ז) ויצא המשחית, אילו המשחיתים את הארץ שנפוצים על פני כל הארץ להרוג ולאבד לשלול שלל ולבוז בו. והמצב קורא המהנה על העיר לבלתי תת יוצא ובא ליושבי העיר: (כ) וירדו כל ישראל הפלשתים, שמתוך שלא הניחו פלשתים חרש בכל גבול ישראל היו צריכין לרדת לארץ פלשתים לתקן איש מחרישתו ואת איתו: (כ״א) והיתד, הפצירה פים, למדני ר׳ מנחם ביר חלבו שתיבה זו חלוקה לשתי תבות פצירה ופוס לבד׳, פציר׳ פת׳ קופיץ, פוס פת׳ פיות של קופיץ, היו עושין שתי פיות לשמש בה למחרשות ולאתים הם כלי מחרישה שחורשין בהם את האדמה. ולשלש קלשון, כלי שקורץ בלשון אשכנז נפלא. ולקרדומים, גרון, ולהציב הדרבן ולתחוב הדרבן במטה, לפי שהיה להם טורח לירד אחר כל הבלים האילו לארץ פלשתים, ופתרון זה אני מפקפק אם האמת עמו והנדרש לשואלין יישר לפני דרכו להעמידני על האמת: (כ״ב) ותמצא לשאול וליהונתן בנו, זה מן הדברים שמשברין את האוזן שלא תתמה כשאתה מגיע למטה בעיניין שכת׳ ונושא כליו ממותת אחריו (י״ד י*ג) ותאמר במה המיתן, לפי שהיה לו חרב: יד. (ד) ובין המעברות אשר בקש יהונתן לעבור אל מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע השיני מהעבר מזה, והיו אילו שני שיני הרים מפרידין בין מחנה שאול ובין מצב פלשתים: (ה) זה מצוק מצפון, הר זה הוסד מצד צפון א) עיין פירש״י בשם "יש לפתור" וגם רד״ק. ־ך) עיין בפי' המחבר לשופטים ט, מ״ס. נ) וכזה פי׳ גם ד״רלב״ג.