Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 22

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
VII. 1909 - 5670 (1910)
Date
1910-01-01
Page
– (sequence 22)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
73% known words query
IRI
…/3486266-3486279--2515-3488435
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

18 יב. (ב) וננד משיחו, ננד שאול שנמשח למלך. הנני ענו בי, רצה לתופסן בדבריהם. את מי רצותי, כמו ריצצתי רגשות הצי במקום צ׳ שנייה כלוי את מי מבס שרב׳ א) שברתי משפט שלו במו עשוק אפרים רצוץ משפט (הושע ה׳ י״א) ובן והיית■ אך עשוק ורצוץ (דברים ב״ח ל״נ); (ה) ויאמר עד, כל אחד ואחד מישראל שבא שם [אמר] אני עד בדבר, וזה פת׳ ויאמר עד לכל מי ששאל ענה. בו, ויש לומר ויאמר עד לפי שאמי למעלה ועד משיחו ויאמר שאול אני עד בדבר. ולאחר שחלט מהם הדבר שלא עשקם ולא רצץ משפטם ולא לקח מהם כופר התחיל להיות תובע מהם מה ראו לשאול מלך ושופט בימיו מה שלא שאלו מיום עלותם מארץ מצרים בכל דור עד שמואל, שהרי כששלח הי את משה ואהרן לא אמרו אין אנו הפיצים בך כי מלך נמליך עלינו ולא תאמר משה ואהרן בלבד אלא אפילו כששלח את ירובעל ואת בדן זה שמשון שיצא משבט דן ב) והם היו פחותי} ממשה ואהרן אעפ״ב לא אמרו אין אנו חפיצים בהן בי מלך ימלוך עלינו מה ראיתם למאוס בי מה שלא מאסתם במנהיגי כל דור ודור מיום שיצאו אבותינו ממצרים עד היום הזח, והי אשר עשה את משה ואת אהרן שמונים שנה לפני הנאולה שיהו מזומנים לדבר בעת הנאולה ואשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים על ידם כאשר בא יעקב מצרים ויצעקו אבותיכם אל ה׳ וישלה ה¬ את משה ואת אהרן ויוציאו את אבותיכם ממצרים ולא מצינו שאמרו אבותינו אין■ רצונינו לצאת על יריבם אם לא יוסיף שלוח אלינו נכבדים מכם ג) ולא תאמר משה ואהרן שהיו השובין בכהניו אלא אף כששלח את ירובעל שהיה מאלף הדל במנשה והוא הצעיר בבית אביו ואת בדן זה שמשון שהולך אחר מראה עיניו ואת יפתח שהיה בן אשה אחרת לא אמרתם לא כי מלך נמליך עלינו ועכשיו בדורי ראיתם בי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא מלך תמליךי) עלינו; (ט״ו) ומריתם את פי ה׳ והיתה יד ה׳ בכם ובאבותיכם, פתר׳ ובאבותיכם היתד, יד ה־ בהם במו בן בזמן שהכעיסו לפניו; (י״ז) הלא קציר חטים היום ששיב ושמש יפה להיטים בעת הקציר ואני אקרא אל ה׳ ויתן קולות ומטר שהוא קשה להיטים בעונת הקציר ובזאת תדעו כי רעתכם רבה שאילו זכיתם אפילו אילו הייתי מתחבט לפניו בל היום לא היה שומע לי להביא עליכם מידת פורענות; (כ—כ׳יא) ועבדתם את ה־ בכל לבבכם ולא תסורו, כך סמוכים לעד לעולם ונפתרים באמת ויושר יי). ובן תירנם יונתן ולא תיסטון מבתר פולחניה, כי אחרי התוהו אשר לא יועילו בלו׳ ולא תעבדו לאל אחר שהרי ההולך אחרי התוהו דעו שלא יועילו כי תוהו המה; (כינ) ומשתעבדו את ה־ בכל לבבכם גם אנכי חלילה לי מחדול להתפלל בעדכם; א) בן הוא בכתב יד ונראה?*י שמיותר הוא או שיש לקרא תחתיו: שידבר. ב) עיין פירש״י ורד״ק ג) המחבר השתמש פה במליצת הבהוב במדבר ב״ב ט״ו. ך) בכ״י: תמלך. ךן) משתמש במליצת הכתוב בתהלים קי״א מ/

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.