Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 21

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
VII. 1909 - 5670 (1910)
Date
1910-01-01
Page
– (sequence 21)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
74% known words query
IRI
…/3486266-3486279--2514-3488434
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

17 ואל נערו אן הלכתם, כלוט׳ אנה הלכתם לבקש את האתונות שעיבבתם כל כך. ויאמר שאול לבקש האתונות הלכנו ונראה כי אין ונבוא אל שמואל לכך עיכבנו כל כך; (כ״א) וילכד שאול בן קיש ויבקשוהו ולא נמצא; (כ״ב) וישאלו עוד בה׳, באורים ותומים שכהן גדול עומד ושואל באורים ותומים ורוח הקדש שורה עליו ומגלה לו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ועוד שאותיות שבאורים ותומים בולטות כמו שמפרש במסכת יומא א). הבא עוד הלום איש, המלמד להועיל ידריכני נתיבות לא ידעתי במקרא זה שאיני יודע פתרונו שאילו נאמר וישאלו עוד בה׳ הבא עוד הלום ולא נאט׳ איש הייתי אוט׳ שפתרונו הבא עוד הלום אם עתיד עוד לבוא כאן האדם שהק׳ אוט׳ שימלוך עלינו, כשהוא אומר הבא עוד הלום איש משמע שישאלו כלום עתיד לבוא כאן שום אדם כלומר כלום נאספנו שם כולנו, עתיד שום איש לבוא הנה עוד, ועל דבר זה אני תמיד. שלאחר שנלקח ב) שאול והעם יצאו אפילו אם עתידין לבא חציים או רובם מה להם לשאול אחר מי איננו פה לא היה להם לשאול כי אם אחר שאול שהם מבקשים, ועוד מה היה התשובה שהק׳ משיבם הנה הוא נחבא אל הבלים הם היו שואלים על כל אדם מישראל והק׳ משיבם על שאול הנה הוא נחבא אל הכלים, עם הנערים היושבים על הכלים שלא נתקבצו שם אלא לשמור איש איש כלי אדוניו. ומדרש אנדה הנה הוא נחבא אל הכלים ששאל [שאול] באורים ותומים אם ראוי למלכותג) כמו ששנינו בהן נדול בשמונה כליםי), אך פשוטו של דבר במו שפירשתי; יא. (ג) הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אותנו, שאם אתה בא עלינו עד שלא נשלח מלאכים בכל גבול ישראל ונוקד לנו כל עין ימין, אין זו תשומת הרפה על כל ישר׳ שיהו ישראל אומרים אילו היינו שם היינו מתקיימים עליהם אבל אם רצונך שתשימנו חרפה על כל ישראל הרף לנו שבעת הימים עד שנשלח מלאכים בכל נבול ישר׳ ואין מושיע אותנו ויצאנו אליך, או תהיה חרפה על כל ישראל לפי שלא יהו יכולים לומר לא ידענו בדבר שאילו ידענו היינו מושיעים אתכם, והרי הודענו להםיי) ולא באו להושיענו; (ה) והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה, אוט־ אני כמשמעו, אך שמעתי אחרי שבאו בקר מן השדה בערב בא שאול י); (יב) מי האומר שאול ימלוך עלינו בתמיד•? (יד) ויאמר שמואל אל העם, ונחדש שם המלונה, לפי שבתחילה כשהמליכו לשאול יש מן העם שהיו מתרצים בדבר ויש מהם מפקפקים בדבר. כמו שאומר למעלה ובני בליעל [אמרו] מה יושיענו זה (שמואל א׳ י׳ כ״ז) אבל משהכה לנחש העמוני ועשה מלחמה ונצח נתרצו כולם להמליכו דכת׳ (ט״ו) וילכו כל העם הגלגל וימליכו שם את שאול וגו׳; א) עיין שם דף ע״ג ע״ב. ב) בכ״י: שללקה. ג) עיין תגהומא ויקרא אות ג' ובהוצאת באבער אזת ד' דף 4 ובילקוט שמואל רמז קי״א. ך) עיין יומא דף ע׳,ב ע״א, אך לא ידעתי איזה המשך יש בץ זה לעגיגגו בה. ה) בכ״י: לבם. ן,) עיין נוירש״י.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.