Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 19

15 לנביא דרכו, איש הבא אל הנביא לדרוש את ה׳ מאתו ועל שם שרואה דרכיו של נדרש מה יקרהו נקרא רואה. כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה, מה שאנו קורין עכשיו נביאים בדורות האחרונים היו קורץ דורות הראשונים רואה, כמו בדורו של שמואל ששאלו לנערות היוצאות מים לשאוב היש בזה הרואה (פסוק י״א) כך היו נקראין בדורות הראשונים שהיו מגידים לאיש ואיש כמעלליו ומראין לו עון שעתיד לקרותו בכך ומשיבים אותם מרשעם ומדרך הקשה אם היה אחד בעיר ושנים במשפחה שחוטאים אבל משרבו החוטאים שהיו משוטטים בכל חוצות ואין איש עושה משפט וצדקה מבקש אמונה וישלח ה׳ ביד כל נביא וכל חוזה לאמר שובו נא מדרכיכם הרעים יום השכם ושלוח, חזרו לקרוא אותם נביאים על שם שמוכיחין לישראל כי נבואה הוא לשון דיבור ולשון תוכחה כמו בורא ניב שפתים (ישעיה ני׳ז. י״ט), כשהוא אומר כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה מה שהדור הזה קורא נביא היו הדורות הראשונים קורין רואה, למדת כשנכתב ספר זה כבר חזרו לקרוא לרואה נביא, מכלל שספר זה לא נכתב בימי שמואל שכשתהזור על כל המקרא לא תמצא שנקרא נביא רואה כי אם כאן שהוא אומי איזה בית הרואה (פסוק י״ח) למדת שדורו של שמואל הוא נקרא לפנים בישראל ודור אחרון לשמואל ועל אותו הדור הוא אומר כי לנביא היום ונו׳, ורבותינו זכרוניהם ברכד אמרו ששמואל כתב ספרו, והמאיר לארץ ישים מחשך לאור ומעקשים למישור ושמו שאול בחור, שיוכל להלחם ולשפוט וטוב שלא יהא לוקח שוחד במשפט ואין איש מבני ישראל טוב כלוט' שאין מבני ישראל הנון וראוי ממנו למלכות 5 (י״ב) כי ובה היום לעם בבמה, לפי שהותרו הבמות t (י״ג) כי הוא יברך, כתרגומו ארי הוא פרים על מזונא ז (י״ז) זה יעצר בעמי, כמו נעצרה נא אותך (שופטים י״נ ט״ו) שכל העוזר לאדם מדחקו הוא עוצרהו, ובלשון לע״ז ךטינש: (י״ט) אנכי הרואה, כלומר שהראני המקום מה יקרך♦. (כ) ולאתונות האובדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל, כלומר למי ראוי להיות כל חמדת ישר׳ הם אתונות סוסים ופרדים של כל ישראל שזהו דבר חמוד הלא לך ראויים להיות שלך שאתה ראוי למלוך עליהם ואדם שכמותך שכל חמדת ישראל [לו והוא] ראוי להיות מלך ולך לבקש האתונית? אתמהא 5 (כיא) הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ואימתי דרכו של צעיר להיות מושל ברבים ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין, שאפילו אילו היה אחד מבני שבטי ראוי למלכות ממשפחה הגדולה שבמשפחות ראשי אבות של בנימין(שבטי בנימין)יס היו ממליכין ולא ממשפחתי הצעירה ולמה דברת אלי כדבר הזה היום שלי ראוי ולהיות מלך לכל חמדת ישראל, אתמהא 5 (כיד) את השוק והעליה, השוק עם האליה שהאליה מונח על הירך, ואל תתמה על השוק שלא ניתן לכהן כחוק ובחי שלמי בני ישראל שאין חזה ושוק נוהג בבמה, וכן שנינו בזבחיםב). הנהג) הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ממועד שקראתי את העם להיות מזומנים לזבח הייתי יודע לבא אצלי לעשות הסעודה ושמרתיו לך א) כן הוא בכ״י וג"?2 כי מיותר יייא• ב) עיין זבחים דף קי״ט סוף ע״ב. ג) בכ״י: מה.