Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VII. 1909 - 5670 (1910)
- Date
- 1910-01-01
- Page
- – (sequence 17)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 78% known words query
- IRI
…/3486266-3486279--2510-3488430- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
13 ז. (א) ואת אלעזר בנו קדשו, ומנו, לשמור את ארון ה׳ לכ׳י שהיה לוי כמו שמפרש בדברי הימים א): (כ) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירכו הימים ויהיו עשרים שנה. עלי פירנס את ישראל ארבעים שנהב). יום שמת בו עלי ויטוש משכן שילה, אהל שיכן באדם וימאס באהל יופף ויתן לשבי עוזו וימגר לחרב עמו בהודו אכלה אש ויהי ארון ה׳ בשדה פלשתים שבעה חדשים ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה, צא מהם שבע שנים שהיה דוד מלך על יהודה ונשתיירו שלש עשרה, אהת עשרה לשמואל שתים לשאול שנ׳ בן שנד. שאול במלכו ושתי שנים מלך (שמואל א־ י״ג א,), ושבע שהיה דוד מלך בהברון הרי עשרים שנה, בתהילת עשרים שנה הביא שמואל את אהל מועד לנוב ואעפ״י שהיה ארון ה׳ בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אהד ה, בסוף עשרים שנה העלה דוד את ארון ה׳ מקרית יערים אל בית עובד אדום וישב ארון הי בבית עובד אדום הנתי שלשה חדשים ויברך ה׳ את עובר אדום (שמואל ב׳ ו׳ י־א)' למדנו שלא נתברך אלא בשביל ארון ה׳. בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל, ושמואל אמר לשאול בשעה שמשחו וירדת לפני הנלנל והנה אנוכי יורד אליך להעלות עולות לזבוה זבהי שלמים שבעת ימים תוהל עד בואי אליך(שמוא׳א׳י׳דד) ירד שנה ראשונה והכה לנחש העמוני ומשחוהו ישראל, ירד בשנייה ולא שמד הבטחתו שנ׳ ויאמר שמואל אל שאול נסכלת (שם י״ג י־ג) ואומר בכל אשר •פנה ירשיע (שם י״ד מיז) ואומר כי חטאת קסם מרי (שם פיו כיג), באותה שעה ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע (שם שם כיג) ויאמר [אליו] שמואל קרע הי את ממלכות ישראל מעליך (שם שם כיח) ואומר ויקח שמואל את קרן השמן (שם טיז י״ג) והוא בן עשרים ושמנה שנה, ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה (שם י״ה ט׳) ורוח ה׳ סרה מעם שאול (שם טין י״ד). בו בפרק חרבה נוב והביא שמואל אהל מועד לגבעון, וכל ימיו של שמואל המשים ושתים שנה שנ¬ ועל, הכהן יושב על הכסא (שמואל א׳ אי ט׳) באותה שעה נתמנה להיות שופט על ישראל והוא שפט את ישראל ארבעים שנה, נשתיירו שלש עשרה שנה, צא מהם שנה אחת לעיבורו נשתיירו שתים עשרה שנה ושמואל מת לפני מיתתו של שאול ארבעה הרשים שני ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים (שמואל א׳ כ״ז ז׳), ויהי אחרי כן וישאל דוד בה׳ האעלה באחת ערי הממלכה ויאמר עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר הברונה(שמואל ב׳ ב׳ א׳). בחברון מלך שבע שנים, בן ארבעים שנים אישבושת במלכו ושתי שנים מלך, נמצאת מלכות ישראל בטילה המש שנים. ויבואו כל זקני ישיאל אל המלך דוד הברונה ויכרת להם המלך דוד ברית לפני ה׳ וימשחו את דוד למלך על ישראל כדבר ה׳ ביד שמואל, אותו היום בן שלשים ושבע שנים, ומיד לסוף עשרים שנה מיום א) לא ידעתי אל איזה פסוק כיוון המחבר. ב) כל הענין הזה הוא עפ״י סדר עולב רבת פרק ♦"ג.