Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 15

11 וכיון שנתקיימו דבריו מיד (כ) וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא : (כ״א) ויוסף ה׳ להראה כי נגלה אל שמואל בדבר ה/ עתה לא פירש מה היתד. הנבואה, אבל מתוך שכת׳ בסמוך ויהי דבר שמואל לבל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים (די אי) יש ללמד שוו היתה הנבואה שאמר להם להלחם עם פלשתיםא). ד. (ב) ותמוש המלחמה, פת׳ וירחיבו אנשי המלחמה את מעמדם להלחם כמו וינטשו בלחי (שופטים ט״ו ט׳) וכן הנה נטושים על פני כל הארץ (שמוא׳א׳ל׳ט״ו) (ד) וישאו משם את ארון ברית ה׳ [צבאות] יושב הכרובים, לפי שהיה נועד שם ומדבר מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות היו בוטחים בו: (ח) מי יצילנו מיד האלהים האדירים, בכל מקום שתמצא אלהות ואדמות הוא אומר בלשון רבים, כמו ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי (בראש׳ כ׳ י׳־ג) וכן כי אלהים קדושים (יהושע כ״ד י״ט), וכן אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (שמואל ב־ ז׳ כ״ג), אף כאן קורהו בלשון רבים ב), המכים את מצרים בכל מכה, ובמדבר עשה להם ניסים לישראל, וכן תירגם יונתן ולעמיה ישראל עבד פרישן במדברא וירץ איש בנימין מהמערכה, אמרו רבותינו0 זה היה שאול: (ייג) יד דרך מצפה, במקום שהדרכים מתהלקין ובני אדם יושבין שם ומצפצפיך) לעוברי דרכים: (י״ח) ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד, שאר אדם בחור נושא את עצמו אבל זה לפי שהיה וקן ואיש כבד נרמה לו שנשברה מפרקתו: (יט) הרה ללת, כמו הרה ללדת, ויש פותרין לשון צער לשון יללהי■), כלומר הריון של יללה וצער, אל הלקה ארון האלהים, פת׳ על הלקח ארון האלהים כמו אל שרה אשתו (בראשית כ׳ ב׳) שפתר׳ על שרה אשתו, כי נהפכו עליה ציריה, כשם שיש ציר לדלת י) כך יש צירים לאשה 0 וכיון שנהפך מן הצד לרוחבו אינה יכולה לחיות אפילו שעה אחת: ה. (ה) על כן לא ידרכו כהני דנן, על מפתן דנון לפי שנשאר דגן על המפתן והיו אומרים המפתן יש בו קדושות: (ו) וישימם, לשון שממה וחרבה"). ויך אותם בטחורים, קוניי׳־ש בלע״ז כשחיה«) אחד מהם נפנה לצורכו בא העכבר ושומט את בני מיעיו והולך, מה היד. פלשתי עושה באותה שעה כשהיה אחד א) עיין גם דד״ק. ב) ועיין גם פליטת סופגים צד 19. ג) עיין מדרש שנצא?* צד 78. ך) אולי יש לגרום ומצפין. ה) עיין גם פירש״י בשם מחברת מנהם. ן) בפ״י ללדת. ץ) עיין בכורות דף מ״ה ע״א. ךן) עיין פירש״י. ט) כל העגין הזה הוא עפ״י ספדי פ, נשא פיסקא פ״ח ומדרש שמואל שם צד 77.