Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 14

10 ראה שמואל ואץ שם איש בבית כי אם עלי ששוכב במקומו, ועל מי יעלה על לבו שקוראו בי אם עלי שהיה שובב בבית, לפי׳ אל תתמה בשתניע למקרא ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי (פסוק ד), ואל תפרש נר אלהים מדם יכבה בהיכל ה׳ אינו כבה כל הלילה דכת׳ יערוך אותו אהרן ובניו מערב ועד בקד לפני ה־ (שמות ב*ז כ״א) ואמרו רבותינו במסכת יומא א) תן לה מידתה שתהא דולקת והולכת מערב ועד בקר, אלא נר אלהים קורא בבית שהיה שמואל משרת שם לפני הי ונר אלהים טרם יכבה, ושמואל שוכב, עומד לבר ואינו מחובר לבהיבל ה׳ אשד שם ארון ד,אלד,ים, אלא כך תפתור ונר אלהים טרם יכבה בבית עלי שהיה שמואל משרת שם ושמואל היה שוכב במקומו ושמע הקול מהיכל ה¬ אשד שם אדון האלהים ויקרא אל שמואל, וכן פירש יונתן וקלא אישתמע מהיבלא דה׳ כלומר דבר זה שקרא הק׳ לשמואל אירע טרם יכבה נר האלהים בבית עלי, ובי ככל מקום תמצא בכל התורה כשאדם תועה בקולו של זה וסבור שהוא אדם אחר מפרשאהריו מה טעם תועה בדבר ומי גורם לו שטועה כמו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אהיו (בראשית כ״ז ב״ג) ורצונך לידע ולעמוד על סוף הדבר ועל עיקרו כוף את עצמך והבן בלשון המקרא שהוא אומר ויהי ביום ההוא ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות, אינו אומר כאן ויהי בלילה ההוא ועלי שוכב במקומו אלא ויהי ביום ההוא, לימדך שהיה שוכב ביום כבלילה מפני שלא היה יכול לראות וכשהיה נצרך לדבר היה קורא לאדם במקומו שהוא שובב שם ז (ז) ושמואל טרם ידע את ה/ פתר־ ודבר זה אירע בטרם יכיר שמואל את רבד ה׳, שאילו היה רניל לא היה טועה בקולו של הקב״ה מפני קולו של עלי: (י״א) הצילנה שתי אזניו, לשון המון הוא, כמו הללוהו בצלצלי שמע (תהלים קץ ה־) ועל שם שמוציא קול נקרא צלצל, וכן מצילות הסוס (זכרי׳ י״ד כ׳) הוא הצלצל שתולין לסוס בין עיניו ומוציא קול ועושיןאותי לנוי, ופתר׳ תצלנה, תהימנה: (יב) החל וכלה, כלו׳ מיד אהל ולא אשקוט עד שאכלה ואמלא את דברי כמו שג־ ויגרש שלמה את אביתר וגו׳ (מלכים א׳ ב׳ כ״ז)ז (י״ג) והגדתי לו כי שופט אני את ביתו עד עולם, לכן נגליתי לך להגיד לו כי שופט אני את ביתו עד עולם, ולא כהה בם, פתר־ לא נער בם, ואין לו דומה אלא לפיהעיניין, בי מקללים להם בניו, כי מבזים להם בניו את שמי ואינו גוער בהם, מקללים כמו מקילים שנוהנין בי קלות כמו קללת אלהים תלוי (דברים כ״א כ״נ), ואל תתמה שבת׳ בשני למדי״ן לפי שהן רפין, אבל בוזיי יקלו (שמואל א׳ ב׳ ל׳) כתוב בלמ׳ד אחת לפי שהיא דנושה, והיה לו לומר כי מקללים לי בניו אלא תיקון סופדים הוא ב) ז (י־ד) אם יתכפר עון בית עלי בזבה ובמנחה עד עולם, פתרון אם יתכפר עון בית עלי עד ׳עולם מד, שהן מבעטין בזבחי ובמנחתי, וכן למעלה הוא אומר שאיש אלהים אמר לעלי למה תבעטו בזבחי ובמנהתי אשר צויתי וגו׳ (שמשם ב־ט): (י״ט) ולא הפילב) מכל דבריו, מאותן דברים שדיבר על בית עלי במו שכת׳ למעלה ביום ההוא אקים אל עלי את אשר דברתי (פסוק י״ב), א) עיין שם דן* מ״ו ע״ב. ב) עיין גם רמ״׳י ורד״ק. ג) בב״י: אס<