Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 13

בכל אשר ייטיב את ישראל, כשיבא אותו היום שיאמר בו ויזבח שלמה את לבה השלמים אשר זבח לה׳ בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף א) (מלכי א׳ ח־ ם״ג) ויהיו מכהנים בני אלעזר, ואתה תביט צר מעון, אשטריי״ט הירביר״ק בלע״ז 5 (ל״ג) ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך, שכשהכה שאול את נוב עיר הכהנים לפי הרב נותר אביתר מבית עלי ב), וכל זה כדי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך, וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, לא אסלק אותם בעוד שהם קטנים אלא כשיגיעו לפרק אנשים שאין דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול ג): (ל*ה) בית נאמן, פתר׳ בית שאינו פוסק לעולם כלו׳ כהונת עולם שכל דבר שעומד לעולם קורהו נאמן כמו לחמו נתן מימיו נאמנים (ישעי׳ ל״ג ט״ז) אבל אם פוסק מכמות שהיה קורהו לא נאמן כמו מים לא נאמנו(ירמיה ט״ו י״ח) וכל דבר שקיים קורהו נאמן כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיה נ״ב כ*נ): (ל״ו) יבא להשתהות לו לאגורת, יבא להתחנן לו שישכרנו בכסף. ספחני נא אל אהת הבהונות כלומר אם איני ראוי לכהונה גדולה שימני לשוער אי לשומר כדי לאכול פת להם, כלו׳ במקום שיש לכס עתה בשר זבחים יותר הנה יום בא שתשמהו אם יהיה לכם כדי לאכול פת להם: ג. (א) והנער שמואל משרת את ה׳ לפני עלי, שהיה לומד לפניו עבודת הלוים והיה דר עמו בבית אהד, וכל זה כתוב להשכילך ולהורות לך שכששמע שמואל את הקול מדבר עמו כסבור שקראו עלי רבו לפי שהיה שמואל משרת לפניו בבית אהד. ודבר ה׳ [היה] יקר בימים ההם, מכוסה מן הבריות י), ואף אתה אל תתמה על שמואל שלא הכירו כשקראו הדיבור וגם אל עלי לא היה ננלה כמות שהיה רגיל מקדם לפי שהיה בלבו של הק׳ עליו בעון אשר ידע כי מקלקלים להם בניו ולא כיהה בהם: (ב) ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו, שמואל שכב עמו בבית במקום אהר לפי שהיה משרת את ה־ לפני עלי. ועיניו של עלי ההלו כהות לא יכול לראות וכשהיה נצרך לשום דבר לא היה זז ממקומו ללכת אל אדם שהוא צריך לו אלא במקומו עומד וקורהו, לפיכך עלה בדעתו של שמואל כשקראו הק׳ שעלי קורהו אעפ״י שלא ראה עלי עומד על גביו, ואל יהא לבך נוקפך שתהא תוהא לומר איך יעלה בדעתו של שמואל שעלי קורהו כשקראו הדיבור והלא אין קול אל שדי בדברו [דומה] לקולו של עלי ואין לך קול בעולם שיהא קול זה דומה לזה, לפיכך הוא אומר (ג) ונר אלהים טרם יכבה, ויקרא ה׳ אל שמואל שאילו היה הנר כבה כבר שקרא לו הדיבור לא היה קם שמואל והולך אל עלי ואומר לו הנני כי קראת לי, אלא יהא סבור שיעמוד לפניו שום אדם וקורא שאילו היה מכיר בו יהיה משיבו במקומו שהוא שוכב שם מי אתה קראת לי אבל נר אלהים לא היה כבה עדיין וכשקראו הק׳ א) בכ״י המשה ושבעים. ב) עיין שמואל א׳ כ״ב כ,. ג) עיין פירש״י. ך) עיין רש״י ורד״ק.