Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 8

4 צריך להניא ראיה ממקום אחר ולא מדרש ני תורה תמימה נתנה תמימה נכתבה ולא תתהסר כל בה, ומדרש הכמינו כדי להגדיל תורה ויאדיר, אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא ונוטה לו אחר מדרשו של דבר דומה לוה ששטפתהו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין ואוחז כל אשר יעלה בידו להינצל, ואלו שם לבו אל דבר הי היה חוקר אחר פשר דבר ופשוטו ומוצא לקיים מה שנאמר אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳ ודעת אלקים תמצא (משלי ב׳ ד׳ הי), במו בכאן, שאם תפתור לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שאלתך, יתן לעתיד דונר״ד בל״ע ולא לשון בקשה א) שנתנבא עליה שעתיד הק׳ למלאות שאילתה ששאלה ממנו ולפי שבטחה על נבואתו הלכה לדרכה (פסוק כ״ג) שנתנבא עלי שהקי עתיד למלאות שאלתך וזהו שהנה אומרת לעלי בסוף העניין (פסוק ב״ז), אל הנער הזה התפללתי ויתן ה׳ [לי] את שאלתי אשר שאלתי מעמו: (ב) ויהי לתקפות הימים ותהר הנה ותלד בן, פתרי כששלמה שנה והתחילו הימים להזור הלילה שהזרו להקיפן כמו ויהי כי הקיפו ימי המשתה (איוב א׳ הי) ובן הג האסיף תקופת השנה (שמות ל״ד כ״ג), שימי השנה חוזרין להקיף וכמו ותקופתו על קצותיו (תהלים י״ט ז,), שפת, כשהשמש מניע אל קצותיו הוא שב על סביבותיו, אף כאן ויהי לתקופת הימים ותהר הנה ותלד בן, כששלמה שנה וחזרו ימים הלילה להקיפן הרתה חנה וילדה בן וכן תפתור אותו ותדיר הנה ותלד בן, אדארט הנה אנייריי״ד אדנורט פרטורי״ד פי׳ל בלע׳ז, כלומר כשהניע לסוף שנה בבר נתעברה חנה וילדה בן, לתקופת השנה, שהיה אלקנה בעלה ובל ביתו רניל לעלות לשילה לזבוה לה, את זבה הימים כבר הרתה הנה וילדה בן, אך לעת היה או לתשע הדשים או למקוטעין, ואל תשיבני שהיה למקרא לומר ויהי בעת ההיא ותדיר הנה ותלד בן, שלפי שרוצה לומר כשהניע יום מועד ויעל האיש אלקנה ובל ביתו לזבח וגו׳ והנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד ינמל ונוי תפס לתקופת הימים בלומר למועד שזלה אלקנה רגיל לעלות לשילה, ויודע אני שיליזו על פתרון זה כל בעלי אגדה ותלמוד שלא יניחו מה שפתרו רבותינו בראש השנה ובכמה מסכתות -) וילבו אהרי פתר,, אך המשכילים ישכילו לנתיבות הקרייה להעמיד דבר על האמת, פתר, רבותינו ויהי לתקופת הימים לשתי תקופות ושני ימים ותהר חנה ותלד בן שילדתו למקוטעין, נמצאו עושין מה״י של הימים תופפת, והיי בתהלת התיבה שהוא שם דבר אינה באה להוסיף לעולם שאין בת, ויה* לתקופה וימים ותהר הנה אלא ויהי לתקופות הימים, שעל בורהך פתרונו לתקופות של ימים כמו באחרית הימים (ישעיה ב, ב,) שאין פתר, באחרית וימים אלא באחרית של ימים, כמו בן לתקופת הימים לתקופת של ימים שהוא לתשובת השנה, שמואל כי מה, שאלתיו, כלו, שאול מן אל, שבמיעוט מקומות תמצא שמות הנקובין על שם המאורע אינם מפורשים על מלאתם אלא במקצת במו נה לאמר זה ינחמנו ממעשינו (בראשית ה׳ כ״ט) והיה למקרא לומר א) עיין פירש״י ורד״ק פידשו בעבין תפלה ובעגין נבואה ועיין גם בפליטת סיפדים צד 14. ב) עיין ר״ה י״א ע;/א, יבמות מ״ב ע״א, גדה ד׳ה ע״ב.