Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 440

Das ספר בשר על גבי גחלים Von Professor Dr. A. Sulzbach in Frankfurt a. M.*) Die vorliegenden Stücke aus dem Buche בשר על גבי נהלים sind der Handschrift Goldschmidt des מרדכי הגדול entnommen. Im Jahrbuch III habe ich aus dieser Sammlung zwei grössere Abhandlungen, unter dem Titel הוסן ישועות zusammengefasst, ausgezogen und zugleich Gelegenheit genommen, Mitteilungen über diese Handschrift zu machen. Zu den dort (hehr. Abt. S. 2) angeführten Beweisen, dass diese Handschrift wirklich der מדרכי הגדול sei, kann ich heute noch einige Ergänzungen geben. Im לקט יושר, herausgegeben von Dr. J. Freimann (Berlin 1903). heisst es II, 62 inbezug darauf, dass am Sabbath kein פדיון הבן stattfinden dürfe:וכן נמצא בתשד המרדבי הארוך בסי, תקמ״ז, und in Wirklichkeit findet sich die gemeinte Stelle in den תשובות, die dort auf die פסקי ופירושי הש״ס folgen: ואם הל יום ל״א בשבת פודיןביום ל״ב (S. 183). In מהרי״ל (Frkft. a. M. 42 שכ״ח b) weist der Verfasser auf den מרדכי הגדול mit den Worten hin: אם הל התוגה בשבת שירה מפטירין ודבורה אשד. נביאה ולא שוש אשיש וכן נוהגין בווינ״א וע, הטעם במרדכי הגדול פ, בני העיר. In unserer Handschrift ist der Grund dafür angegeben. בתתס״א לפרט ונזדמן חתן לשבת ויושע ואמרו (sic!) מעשה אירע במעגנצ״א דבורה ודהו שוש אשיש וטעמא לפי שהיה שירה ונהמה ומפלחן של רשעים שנ, כן יאבדו כל אויביך וגד ונאמר בפרוע פרעות וגד ונאמר אנכי לה, אשירה וגד. Einer der Hauptbeweise für die Richtigkeit der Titulierung der Handschrift dürfte aber die verhältnismässig grosse Fülle von Citaten sein, die sie aus dem ספר בשר על גבי נהלים enthält. Das geht nämlich aus einer Bemerkung, die wir in ליקוטי מהרי״ל finden, hervor. Dort (S. 63b gen. Ausg.) lesen wir: ספד הד נקרא ספר בשד על גבי נהלים מפני שמה שכתוב בו יש בו סברה וטעם כבשר הנצלה על גבי גחלים ואינו מצוי בינינו כי בערה בגזירות נעלם ממנו והוא זה שהביא בפוסקים חיבור רב ביבה והרבה נמצא במרדכי הגדול. *) Siehe hebräische Abteilung S. 61—69.