Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 72

68 נדאיתא פי הומר בקדש») ר׳ יהושע בן לד לא אמד אלא רק (בושנו) [בושר} מדרכיכם, ור׳ שמעון לא אמר אלא ר׳ עקיבא היה מטמא, אם משמת חזר בו איני יודע ואמרינן כל ימיהם הושחרו פניהם מן התעניות כ״ש זה האיש. .22 מנהג בשתי ישיבות של נשיא ובישיבות של ראש נולה שאע־פ שאין קנם בבבל מנדין אותו שיפייס בעל דינו בכדי שיפסקו עליו רבנן תנאי וסבוראי אבל אי בעי טפי לא שמעינן להו. .23 דין מסור מחיבור רב ביבי. הורו חכמי נרבונא שהמוסר ממון הבירו בלא אונס הנראה לעירם חייב להחזיר לו וראוי לנזיפות מרובות, שכיון שהוחזק מסוד הותר ממונו כממון הפקר ונופו נעשה חולין לכל דאמרינן מסור הוא, ופי־ רב יהודאי נאון מוהר לאבדו ביד שנופו חולין וממונו הפקר, שאם יעזור הקב״ה לבעל דינו ויהזיר ויכנו ויענשנו יותר מכשיעור פטור, ואיר יוסי מסור הרי הוא כמסית וממונו הפקר, ואם יש עדים שמפיו נענש או הודה המסור בפני עדים חייב לשלם לו, ואם עדים ישבע הלה כמה נענש זה במסירתו וישלם לו£ כל עונשו. וכן השיב רב נטרונאי גאון ואין לזוז, —[ והמכות והבזיונות כבר הורו רבותינו בתלמוד פ׳ החובל ונתהייבו המסורות לזה שהוכה על ידם ונתבזה על כל הכאה והכאה כשיעור הכתוב כתקנת קהלם ואין מרהמין עליהם שנופן חולין וממונם הפקר בדלעיל. .24 ומאן דמסר מודעא ואמר לסהדי דמסר מודעא הוו ידעי דאע״ג דאבטילנא ליה בסהדי לא ליבטל לא אמד כלום אלא כיון דבטליה בטליה אי לא דידיע להו אונסיה. 25. אדם שאשתו מעוברת ואמי לו הבירו אם יולדה אשתך נקבה תהא מקודשת לי ונתן לו קידושיה אפילו היא נקבה אין קידושיו[ קידושין לפי שלא הייתה עדיין בעולם בשעה שנתן הקידושין. .26 ומי שלוה מחבידו כסף או פירות או כל דבר וכתב לו בשטר שאני חייב לך כסף והוקיר או הוזל כסף הוא חייב לו וכמה שכתב בשטר חייב לשלם. .27 שלשה שהן בית דין שנים אומרים כך ואחד אומר כך אם שוין בחכמה השנים מניהין דברי היחיד ועושין כדברי שניהם ואם האחד מן השנים (מעדים) [נותן טעם לדבריו] הולבין אהד מי שנותן טעם לדבריו. א) חגיגה ב״ב ע״ב.