Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 71

67 ■■גט ונטל השליח את הגט ונתן לנערה ומייד נתקדשה לבן דודו, ואח״ב בא הארוס ואמר על ברחי נתתי גט ואני מבקש עדיין לישאנה ועד עכשיו כליי בידיה, לפיכך אמר לשליח המתן לי עד שאבוא עמך אצל אשתי ולא רצה השליח לשמוע לו רק כפאו על ברחו ליתץ גט כדי להשיא האשה לבן דודו, אוי לשליח מיום הדין, וכך הדין חוששין שמא באונם כתב הוא וצריך ליתן גט שיני בב״ד, :ואם ממאן מכריחים אותו על ידי גוים כגון שיאמרו לו הגוים עשה מה שיאמרו לך מה שבית דין מצוין לך, ותתץ לו כליו וערבונו ומותרת לינשא לשיני שקידשה. 17. אדם שרוצה לשגר גט לאשתו ולא מצא ישראל לשגרו לא ישגרנו לא ביד גוי ולא ביד עבד, לפי שאין גוי ועבד נעשין שליה להביא גט ואם שיגר בידם אין מועיל לו. .18 אשד. שמת בעלה ונשבעה בס״ת שלא תינשא לאיש אחר ומתחרטת על השבועה מהו שתתיר השבועה לפני הזקן. כן הוא, תלך אצל החכם ויתיר לה ותלך ותינשא, אבל אם לא התירה השבועה ונישאת לוקה על השבועה, והזקן מתיר לה ומותרת לבעלה. .19 על ראובן שחבל בשמעון ומהללו בדברים בבית המשתה, סוף האמין ראובן לשמעון פקדונו ותפס שמעון אותו ממון על חבלתו, וטען שהטעהן .בדברים בלא קניין. כץ דן (כלו׳ רב ביבי) שאם הרבה ראובן על שמעון ריעים ובקשו מחילה ומחל לו בבית המשתה או במקום אחר מהילתו מחילה, ואין צריך קניין, אבל אם יחבלו חבלה שיש בו חסרון כיס ולא בקשו מהילה ועמד שמעון מעצמו במחילת דברים יכול שמעון לטעון השטתי שלא תשמר ממני דצערא דגופא לא מחיל איניש בכדי. ובין חבלה שיש בה חסרון כיס ובין אין בה חסרון כיס (ו)עונשין אותו ממון כמנהג מקומו ובין לנדות וללקות לעשות סייג וגדר, כי רשאין בני ׳העיר החשובין והזקנים ללקות ולנדות ולהסיע על קיצתן שתיקנו להם הקדמונים בין תפס החובל בין לא תפס. .20 מלקות זה מלקות ארבעים שלוקין השוגגין והמתחרטין, מכת מרדות בלא ׳חשבון שתקנו חכמים למזיד. מתשובות ראשי ישיבות בבל וירושלם (?). 2i. על העשיר שקרא. בן גדולים בחור חשוב ממזר בן ממזר. ידוע הוא ׳הקורא להכירו ממזר סופג את הארבעים, ולפי מה שהוא אדם אם רגיל בכך ראוי לקונסו לפי כבודו של הגדולים שבקש לפגום בקבר שפגע ונגע ביקר ׳יוקר כבודם ויחוש לעצמו דסגף עצמו בתעניות ובמלקיות דתן ממון ויתכפר ■לו אולי יש תקוה, כי גדול העונש והעון לשלוח יד בקדושים אשר בארץ