Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 70

66 .13 והלכתא ריח הגט פוסל בכהונה היכי דמי דאמר לד, הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, אי נמי דאמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דכי האי גוונא לא הוי גיטא ופסיל לכהונה אם נתנו בידה, דכתיב ואשד, גרושה מאישה לא יקהו, אפילו לא נתגישה אלא מאישה פסולה לכהונה, ולבר ישראל אסירא עד דיהיב לה בעלה כהן גט אחר כשר והיינו ריה הגט שפוסל בכהונה, דאפילו לבעלה עצמה אסורה לחזור׳ אע״ג דגט פסול הוא ולעלמא לא שריא עד דכתב לה גיטא אהרינא, אבל כהן דכת׳ גט לאינתתיה כמא דלא מטא גיטא לידה מצי מבטל ליה ושרי ליה למהדר לה, ולא מיפסלא ולית ביה משום ריח הגט. וגיטא דמסר מודעא עלויה לא פסיל לכהונה, דתנןא) כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה בכהונה ובית הלל אומרים לא פסלה בכהונה, שאם נתן לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה והלכה כב״ה. הכי נמי אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט כיון דלא נתקיים התנאי דלא מיית, לא פסיל. והילכתא אחד כהן ואחד ישראל שכיב מרע שצריך להתנות ולומר אם לא מתי כד. 14. בעל שאמר לסופר כתבו גט ותנו לאשתי באמירה להוד סגי ואין צריך קניין ולא ליתן קולמוס לסופר, ואם לא קנה לא הפסיד לפי ששליחות הוא, וכי מי שמשגר שליח לעשות שליחותו כלום צריך לקנות ממנו קניין, וכי מתנה נותץ לו שצריך לקנות ממנו, וראיה לדבר שאין קניין מועיל בשליחות הגט שאנו למידין מחוזרת .שאם קנו מידו בכל קניינים שבעולם וכתבו גט כל זמן שלא הגיע הגט ליד האשה יכול הבעל לבטלו ומבוטל, ואי קניין מחני ומפסיד אמאי יכול לחזור בו הא קיימא לן דאין לאחר הקניין כלום אלא ש״מ דאין קניין בגט, ואיש שאמר באמירה כתבו נט לאשתי וחתמו ותנו לה שתהא מותרת לכל אדם בפני שני עדים ואינן יודעיץ לכתוב באין למקום שיש שם סופר וכותבו הסופר וחותמין חתימת ידיהן ונתנו לה אחד מהן והיא מגורשת. .15 מי שהיה הולד, ומוטל במטה ואמר אם מת מחולי זה כתבו ותנו גט לאשתי וכתבו ונתנו באמצע ונתרפא וחזר ומת מהו שיהא ניטו גט, תיש (דתניא) [דתנן ב)] ב״ש אומרים פוטר אדם אשתו בגט (שיני) [ישן] וביה אוסרים. איר יוחנן ג) הא דאמרי ב״ש צריכה גט שיני והוא שנתייחד עמה ונתרפא, אבל לא נתרפא ולא עמד ממיטתו כל עיקר אותו הגט גט הוא וכשר. ואם בא היבם ואמר לה יבמתי את מביא עדים שנתרפא ולא נתן גט שיני וצריכה לחלוץ ואסורה לייבם. וכן הלכה. 16. אחד קידש אשד, והניחה והלך למדור הגרם ושלחו אחריו שני שלוחים והלך אחד מהן ותפשו להביאו או ליתן גט, ומסרו לגדם והכריחוהו ליתן גט ונתן א) גיטין פ״א ל׳א. ב) שם ע״ט ע״ב. ג) שם ע״ג ע״ב.