Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 67

— 63 .7 אשד, שמת בעלה והיו לה ממנו בנים ובשעת מיתתה אמרה הר* שטר כתובתי נתון מתנה לפלוני בני אחד מבניה שיגבה כתובתה מאחין ביון שלא גבתה מהן בחייה את כתובתה אין בנה יכול לנבור. כתובתה מאחין. וכן אם נתנה מתנה לבתה שטר כתובתה בשעת מיתתה אינה יכולה לנכות מאהין. אבל •:ילה האשה לגבות כתובתה בחייה וליתן במתנה לכל מי שירצה בין לבניה בין לאחדים. .8 אדם אהד מת והניח אלמנה ובן ונכסים מקרקעי ומטלטלי ועמד קיובו של יתות ונירש את האשה מנכסי יעלה ופרע לה כתובתה ומכר מנכסי היתום מקרקעי ומטלטלי ונתנם לאלמנה ואה״ב הגדיל היתום והיפש בנכסי אביו ומצא שנמכרו בלא הכרזה ובטעות. והקרוב שמכרן היה ממונה דיין בקהילו. יבול היתום לתבוע נכסי אביו או לא. כך הראוני מן השמים שכיון יטמכרם בלא הכרזה לבדו שלא כדין עשה ומכירתו בטילה, ויחזיר היתום ללקוחות מה שנתנו בשעה שקנאום עד פרוטה אהרונה 'דאמר אמימר משמיה דרב יוסף ב־ד שמכרו בלא הכרזה אפילו בשרו נעשו כמי שטעו בדבר משנה והמרץ וכיש יהיד כמו אלמנה שמכרה שלא בב״ד שמכירתה בטילה. ואם יאמר אדם שאותו קרובו דיין ממונה היה לשעה אעפ״ב לקרובו אינו כשר לדון אא״כ מקבלו בעל דין עצמו לאותו דין. ואנו למידין ממעשה דר׳ יוחנן וריש לקיש דרי יוהנן היה ראש ישיבה וריש לקייט היה תלמידו ואמרו חכמים א) (בני אהתי) [קריביה] דר׳ יוהנן הוה להו איתת אבא דהות מפסדא מזוני, אתו לקמיה דר׳ יוחנן אמר להו [וכו׳| והא ר׳ יוחנן לא אמר הבי אמי להו זילו (אהדור) [הבו לה] ואי לא מפיקנא לכו ר׳ יוחנן ממונייכו, אתו לקמיה דר׳ יוחנן אמר להו ומה אעשה שכנגדי חולק עלי, הרב ראש היה ראש ישיבה ועל שהיה קרובם לא היה יכול לדונם. ועור ממעשה רמר עוקבא היה ראש ישיבה ועל שהיה קרובם לא היה יכול לדונם, דאמ׳=) קרובים ונתרחקו אתו לקמיה אמר להו פסילנא לכו בדינא. ואע׳־פ שמטלטלי אין צריכין הכרזה אבל ב״ד צריכין אפילו בשווין ואם מברן שלא בב״ד המכירה בטילה כ״ש מכירה בטעות [על הנליוןז מכל אלו הטעמים והראיות נראה שיש ליתום לתבוע ממון אביו ולהוציא מיד לקוחות והוא היתום יחזיר להם את הדמים שנתנו בהם הואיל ובפירעון כתובת אשת אביו נתנו אותן הדמים עכ״ל חיבור רב ביבי] לכן יחזיר היתום הדמים הואיל ובפירעון כתובת אמם נתנו הדמים וכן הלכה. .9 וכן אמר רב נטרונאי גאון דאשת איש שנשתמדה (ומתה אם היתה תחת בעלה אם) יכול בעלה לעכב כתובתה, וכל מה שנתן לה יטול ממנה דכי כתב א) כתובות ג׳*ד ע״ב• n) סנהדרין ב״ה ע״ב.