Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 66

62 .4 אדם שנשא אשד. ובתב בכתובתה שאם מתה האשד. תהילה יהא מה שהבניסה לו בכתובתה חוזר לבית אביה ואס מת הוא תחילה לא תמול האשד, הזו רק מה שהכניסה לו בכתובתה ואהר כל התנאים כתב בכתובתה למטה הכתובה הזאת נעשית בדת משה ויהודאים. אילו התנאים קיימין הם ומה שאמר כדת משה וישראל אין הלשון הזה אלא זכות שלקה כמנהג היהודים, .5 פנויה שזינתה עם ישראל מהו מי אמרינן כיון שזינתה זונה היא ואסורה לכהן או דילמא הואיל והיא פנויה אינה קרויה זונה שנאמר כי יפתה איש בתולה הלכך תשתרי לכהן. ודש דתניאא) ר׳ אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וחכמים אומרי׳ לא זונה עשאה ואמי רב עמרם אין הלכה כרי אליעזר אלא כחכמים ומותרת לכהונה וכן חלבה נוהגת. — אדם שנתעסק עם הפנוי׳ ואמרה היא הוא אמר לי ליקחני וקידשני הוו להו ספק קידושין וצריכה הימנו נט. ואם אמר האיש לא נגעתיה מעולם ולא קידשתיה ישבע בס״ת שלא ד,וזקק לה ואינה צ־יכה נט. ושומרת יבם שזינתה מותרת ליבם. .6 אשת איש מנקטמ״א שהלך בעלה בפרקמטיא למרחוק ממקומו ס׳ מיל וכשיצא מאשתו היה י״ו במיון ועשה האיש הלז באכסניא ט״ו יום ובאו שני עדים בחדש אלול לפני ראשי הכנסת ולפני הצבור והעידו כן תוך אותן ט״ו ימים שעשה בעלה אכסניא אמש אהד ישבנו לפני ביתנו בשוק וראינו עבד אהד שהליזו עליו מכבר שהלך לבית אשה זו. והלכנו אחריו וראינו העבד זה עומד על השער של אשד. זו ומצא השער סנור ונתן ידו על השער גי פעמים וביקש לפתוח וליכנס והסיחה עמו מבפנים והוא עומד לפני השער מבחוץ. ואין אנו יודעין מה הסיחה עמו. ואחייב הלך העבד אחורי הבית. ואחד מן העדים הלך אחריו וראהו מעביר הקרשים של התקרה ויורד לתוך הבית ועד אהד אמר שמעת* קולן של קרשים אבל לא ראיתיו יורד לתוך הבית שישבתי לפני השער ושמרתי השער. ושני העדים אמת שמענו קול האשד. והעבד משהקים מבפנים והאשה אמרה אל העבד הריני בדרך הנשים. והעד שיאה העבד מעביר הקרשים ויורד לבית אמר לעד שעמו שב לך לפני שער הבית ואלך לקרוא עדים אחרים. ומתוך שהלך ראהו האחר פותה השעי ויוצא לו וסנר הדלת מבחוץ וזרק המפתה לתוך הבית. וכשהעירו העדים דברים הללו לקחו האשד, והפרישו מבעלה בחדש אלול ואח״כ ילדה זכר בט״ו לאדר השיני ובעל האשד, אומר מן העצרת מעוברת ממני. ילמדונו רבותינו אם מותרת לבעלה או אפודה והולד מהו. השיבו שהולד כשר ואילו לא הוציאוה מבעלה לא היתד צריכה לצאת לפי שלא היתד. קערות מוכנות. א) יבשות ס״א ע״ב.