Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 65

פסקי ספר בשר על גבי גחלים מרב בירי(גאון?) נלקטו ממרדכי הגדיל כ"• גאלדשנררט ע״י אברהם זולצבאך. .1 מקום שנפלה דליקה בשבת בחצר או במבוי ולא ד,*ו באותה חצר קשרם שלא באו לירי עונש להציל מדעתם מהו לילך להצר אהרת ולוס׳ לתנוקות ששם בואו לכם בחצר פלוני שמהלקין שם אגוזים ותמרים ושביון שהולכין שם מבב־ן מדעתם דהוי נרמא בשבת שרי או אסור. ודש דר־ יצחק בר ביסנאא) (אידו) [אירבסו] לי׳ מפתחות דבי מדרש, איל לד־ פדת זיל ומייתא [מלי ו]טליא וניטיילו להתס ואשכהין להון ומייוד להון אלמא ג־מא בשבת שרי. ובן הלכה נוהגת. 2. הא דגר׳ב) ר״ח אב שחל בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי. מפני [מה] בטלוה ומפטירין השמים כראי כשאר שבת ורח. ועוד הא דגר׳ גבי ירט שיני שקורין שמחת תורה מפטירין בויעמוד שלמה למה בטלוה ומפטירין בויהי אחרי מות משה. תשובה. כבר שאלו שאילה זו ותמהו על אילו הפטרות אין יורעין מי נהג כן. ואמרו רבותינו מה שנהנו להפטיר השמים כסאי בשביל נחמה הוא הואיל ומ״מ אין עיקר אבילות אלא בשבוע שלאחר ריח כדברי המיקל. הואיל ויש שבת אחת קודם ט׳ באב לבד ריח ויכולין להפטיר בו הזון ישעי׳ לכך הסיעוד, מרח וקבעוה באמצע השבוע סמוך לט׳ באב מלפניו. וכן בסוכות הואיל וכל ימי החג הפטירו בעניין היום ובשמחת תורה מסיימין החומש וקורן .עניין פטירת משה לבן מתחילין בראש ספר נביאים עניין פטירת משה רבינו והעמדת יהושע במקומו. ע׳־כ. 3. כהן פנוי וחשוד [על] דברים רעים ופרוץ אפילו נשוי אסור לישא בפיו ולעמוד בספר תורה שברכתו קללה נחשבת על שונאי ישראל ועון תלוי על גדולי הדור שיכולין למחות. וכהן פנוי אם אין עליו שם רע ישא כפיו וחייב (בנטילת) [בנשיאת] כפים. א) יבמות קי״ג ע״ב. מגילה ד׳א ע״ב.