Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- V. 1907 - 5668 (1907)
- Date
- 1907-01-01
- Page
- – (sequence 62)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/3486266-3486275--1654-3488017- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
58 •צא־.ש רבים: (ב״ב) אל אלהים, פתרון אלד,י האלהים הוא ה׳, ולמה נכפל כאן שד פעמים אל אלזדם ה׳, זה פתרי, אל אלהים הי הוא יודע שלא במרד עשינו זאת ונם ישראל ידע אם במרד ואם במעל, וכן במקום אחר כשעתיד לכפול שד דברים כופל שני תיבות לפניו כמו אנוכי אנוכי הוא מוחה פשעיך למעני והטאתיך לא אזכור (ישעיה סיג כ׳־ה) שפתרונו אנוכי הוא שמוחה פשעיך ואנוכי שלמעני הטאותיך לא אזכור, אף כאן השם הוא יורע יצלא במרד, והשם הוא יודע שלא במעל: (כ״ג) לבנות לנו מזבח, לשם עויז. לשוב מאחרי ה׳, ושמא תאמרו אעפיי שלא בניתם אותו לשם ערז לא היה ראוי לבנותו אפילו לשם שמים שהרי משנבחרה יצילה לשכינה נאסרו הבמות כדכתיב היצמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשי תראה כי אם אל המקום אשר יבהר די ונוי (דברים י׳ב, י־ג ויי־ד), לבך נאי ואם להעלות עליו עולה ומנהה ואם לעיצות עליו זבה• שלמים: (כיד) ואם לא מדאגה מדבר, פתרונו [מפד]א> שדאגנו בדבר עשינו זאת לאמר, כלומר שאמרנו מה־ יאמרו בניכם לבנינו מה לכם ולה׳ אלה• ישראל, כלומר מה לכם למזבח שבשילה שאתם מעלים עליו עולות וזובחים עליו זבחי •צלמים, אין לכם הלק בו שהיי אתם יושבים מעבר לירדן ומזבח שילה בארץ כנען, לכך בנינו לנו מזבח אל עבר בני ישראל לתשובה לדבריהם לומר שאף במזבח שבשילה יש לנו הלק להקריב עליו, שכל עיקרו של דבר לא נצטוו ישראל לעלות לרגל אלא בדי שילמדו ליראה את השם כעיניין יצנאמר בפרשת המועדות ואכלת שם לפני הי אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ה׳ אלהיך כל הימים (שם י״ד כ״ג): (ב״ז) לעבוד את [עבודת] ה׳ (אלהינו) לפניו, בשילה: (כיד) ויקראו בני ראובן ובד גד למזבה, הר• זה מן המקראות הקצרים וצריך להוסיף בו תיבה אחת: ויקראו בד ראובן ובד נד למזבח עדב): כ״ג. (י*נ) ולשוטט, בל״ע ווריידט ג). צנינים, קוצים, ואין לך דומה אלא לפי העיניין. ע״א ולשוטט בצדיכם, ישוטט לבוז ולשלול סביבותיכם. ולצדנים, לשון מהנות, וכן ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ־נ כיד) כצנה זו הסקפת את האדם משלש רוחותיה כסו שנאסר כצינה רצון תעטרנו (תהליב ה׳ ייג), פתרון תסובבנו, כמו ושאול ואנשיו עוטרים (שמואל א׳ כ״נ כיו) סבבים י): (י־ד) בדרך כל הארץ, יש דרך שזה עובר בו וזה אינו עובר בו, אבל בדרך זה הולכים כל הארץ: כ׳ד. (ב) ישבו אבותיכם מעולם, כלוי כבר עברו ימים רבים: (נ) ואתן לעשו א) בך יש להשיים יפי צירך העני!. ב) עיין רש״י. ג) hin- und hergebend ־= yariant. ך) עיי; יש״י.