Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- V. 1907 - 5668 (1907)
- Date
- 1907-01-01
- Page
- – (sequence 61)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/3486266-3486275--1653-3488016- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
57 כיב. (א) אז יקרא יהושע לראובני ולגדי, לאחר שגיבשו ולאחר שח־לקו: (ד) ועתה הניח ה׳ אלהיכם [לאחיכם] כאשר דבר להם, על ירי משה דכתיג עד אשר יניח הי לאחיכם ככם וגוי (שם ני כ׳)*. (ז) ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן, וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם לפי שנאמר למעלה (פסוק ו,) בשבט ראובן וגד ויברכם יהושע וישלחם, כשהוא מזכיר אף הצי שבט מנשה בירך נם אותם וישלחם. ר׳ א) יצחק ור־ יוחנן ור׳ יורן בד גיורי הלכו לשמוע פרשת התורה מרי שמעון בן יוהי ואיבא דאמרי פרשת הנסבים ונטלו רשות והמתינו עור יום אהד אמרו אנו צריב־ן ליטול ממנו רשות פעם שנייה, הד מינהון דרש ואמר להון כתיב ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם מה ודל נם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם אלא בשעה שהיו ישראל מבבשין ומהלקין את הארץ ארבע עשרה שנה באו הראובני והגדי ונטלו רשות מיהושע ללכת לאהליהם ושהו שם בארץ כנען עור ימים אחדים וחזרו ונטלו עוד פעם שנייה רשות ממנו לבך נאמר גם בי שלהם יהושע אל אהליהם ויברכם. אמר ר׳ יודן שבט ראובן ונד היו בני עמליהב) של יהושע, עמליה לשין סבל וטורח הוא, וליוה אותם עד הירדן וכיון שראה אותם שנתמעטה עמליה שלוי■) פרעו לו גם הם וחזרו וליוו אותו עד ביתו, הברכה האחרונה היתה גדולה מן הראשונה הה״ד (ח) ויאמר׳•) אליהם [לאמר] בנכסים רבים וגוי ער הלקו שלל אויביכם עם אחיכם: (י) מזבח גדול למראה, דוגמא לדורות לומר תנו דעתכם לדבר שלא לעולה ולא לזבח נבנה זה המזבח אלא לבך נבנה שיש חלק לבני גד ולבני ראובן במזבח אשר בשילה אשר בארץ כנען: (י״א) גלילת, ריביר׳יש בל־עי■): (טיז) לשוב היום מאחרי ה׳ בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום בה׳, להעלות על המזבח לשם עו־ז: (י־ט) ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם, כלוי אך אם דומה בעיניכם שטמאה ארץ אהוזתכם לשכינה כאותה ששנינו י) עד שלא נבחרה שילה הוכשרו כל הארצות לשכינה משנבחרה שילה יצאו כל הארצות. ובה׳ אל תמרודו, לבנות בית מזבח לשם עו״ז. ואותנו אל תמרדו, ושמא תאמרו מה איכפת לכם בזה המרד, מתייראים אנו שלא יקצוף עלינו בעון המרד שתמרדו כשם שמפרש בעיניין, והיה אתם תמרדו היום בה׳ ומחר על כל עדת ישראל יקצוף ׳): (כ) הלא עכן בן זרח וגו׳ והוא איש אחד לא נוע בעונו, כלו׳ אעפ״י שחיה איש אחר לא הוא בלבד נועי׳) אלא כת׳ שם בעיניין ויכו מהם אנשי העי כשלושים וששה איש (יהושע ז׳ הי) וכל שכן אתם א) עיין בראשית רבד. פ' ל״ה ועיין ילקוט רמז כ״ב. ב) בא זו ניסתאות של ב״ר ובילקוט איתא פמליה, אך בנוסחאות אחרות איתא עמליה, וגם בב״י של פירוש על ב״ר המיוחם לרש״י, באשר בתב לי הח' טהעאדאד מו״ל מדרש ב״ר. ובאיזה כ״י פירש מלת בני עמליה בזה״ל: פי' שהיו עמלים עמו לכבוש את הארץ. ג) בכ״י: שלא. ך) בכ״י: ויאמרו. ה) Revier. ך) המחבר כיון בוודאי אלי המאמר שבמכילתא ראש פ, בא: וער שלא נבחרה ארץ ישראל וגו' אבל מאמר בסגנון זה כאשי מובא פה לא נמצא בכל הנ־םהאות, ולדעת הר״ר ישראל לוי נ״י רב דבהמ״ד לרבנים בברעסלא אולי היתה לפני המחבר גירסא יותר שלמה, ומקום המאמר קודם: עד שלא נבחרה ירושלים. ץ) עיין גם רלב״ג. ח) עיין גם רד׳׳ק.