Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 59

55 לו למקומות המנויץ כאן הוא אומר (ט־ו ח׳) ועלה הגבול אל ראש ההר אשי על פני גיא דיגום ימה אשר בקצה עמק רפאים, ומהו(שם טי) ותאר הנבול לראש ההר אל מעין מי נפתוה, למדתה ממה שכתוב אשר על פני גי [בן] דיגום ימה, שים אהד עומד בין שניהם וליהודה עומד בצפון ולבנימין עומד בדרום, ובין בדבר ושים לבך שתוצאות גבול בנימין במערב אין מגיעין לים הגדול כלל וכלל שכשתדקדק בדבר תמצא מקומות הרבה בין קיית יערים שהוא סוף נבול בנימין עד הים הגדול כמו שקראת בנהלת בני יהודה דכתיב (שם) ותאר הנבול בעלה היא קרית יערים (שם י,) ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה הוא כסלון וגו׳ וכל המקומות עד והיו תוצאות הנבול ימה; (ט״ז) וירד הנבול אל קצה ההר אשר על פני ני בן הנום וגו׳, כל מה שקיא לך ועלה הגבול כשסנה לו עירות שבמישך הצפון מן המזרח למערב בגבול בנימין קורא לו עכשיו ירידה כשמקיף וחוזר חלילה למנות מן המערב למזרח עירות העומדות על הנבול בדרומו. וירד גי הנום אל כתף היבוסי ננכה, וירושלים היתד. עומדת בחלקו של יבום כמו שכתוב למעלה בעיניין (שם ח׳) אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלים וחבל של בנימין מקיף אותו מנגב דכתיב וירד ני הנום אל כתף היבוסי מננב, נמצאת ירושלים בחלקו של בנימין: (י״ה) אל כתף מול הערבה צפונה, נמצא מקום העיבה בחלקו של יהודה; (י״ט) והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה, בצפונו של לשון, נמצא בל הלשון בחלקו של יהודה. אל קצה הירדן נגבה, מקום שהירדן נופל לים המלה והוא נמנה מקצוע מזרחית צפינית ליהודה ומשם הוא מונח מקצוע דרומית מזרחית לבנימין, הרי פירשתי לך צפון ומערב ודרום של גבול בנימין; (כ) והירדן ינבול אותו לפאת קדמה, הירדן היה לו לבנימין מיצר מורה שהירדן הולך על פני רוחב כל גבולו למזרח. זאת נחלת בני בנימין לגבולותיה סביב למשפחתם; (כיח) וצלע האלף והיבוסי היא ירושלים גבעת קרית, כל אחת עיר לעצמה, חמש ערים בפסוק זה»/ שאם אין אתה אומר כן שכל אחת עיר בפני עצמה אין אתה מוצא בהן ערים ארבע עשרה: י״ט. (א) ויצא הגורל השיני לשמעון, שיני לשבעה הלקים. ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה, לא היה לו לשמעון גורל בפני עצמו שיהא גורלו מושך מן הירדן למערב אלא בתוך נחלת בני יהודה וגם לשבט הלוי לא נתן משה נחלה אלא בכל שבט ושבט ערים לשבת ומגרשיהם לקיים מה שנאמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (בראשית מ־׳ט ז׳); (י*נ) קדמה מזרחה גתה חפר, ממזרח לגת החפר וזה עירו של יונה בן אמיתי ב). תה קצין, שם העיר עת קצין. ויצא רימון המתואר הנעה, המוסב לנעה, כלו׳ משם תאר הגבול לנעה, וכן תירגם ונפיק לרימון ומתמן מסתחר לנעהג); (כ״ט) ועדי) עיר מנצר צו■־, תרגומו קירוין כריכן קירוי א) עיין גס רש״י. ב) עיין ג״כ שם. עיין שם. ף) בנ״י: יעדי.