Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 58

אש־ אנכי בצור. אתכם עולותיבם וזבחיכם ונו־ (דברים י־ב יי וייא): (ה) והתהלקו אותה לשבעה הלקים, ולפי שיהודה יעמוד על גבולו מנגב וכן בית יוסף כבר עומדין על גבולן מצפון, יעמוד לשון הווה הוא ואין משמעו באן להבא, יעמוד בלע״ז אשטיי־ט »): (ו) ואתם תכתבו את הארין, שתכתבו סבום הערים וכן עשו כאשר מפורש למטה בעיניין ויכתבוה לערים: (ז) בי אין הלק ללויים בקרבכם ונם לשבט לוי אין צריך להפריש להם הלק שאם אתה אומר כן נמצא שצריך להלק אותה לשמונה הלקים אם שבט לוי בכלל נוהלין, לכך אני אומר לכם שאין הלק ללויים בקרבכם, ושמא תאמר אפילו כשאתה מוציא =) שבט לוי מכלל נוחלין עדיין אתה צריך להלק אותה לתשעה המטות והצי המטה שהרי ראובן ונד והצי שבט המנשה יורשין כשאר שבטים, 'לכך נאמר וגד וראובן והצי שבט המנשה לקהו נהלתם מעבר לירדן: (י״א) ויעל [גורל] מטה בני בנימין וגו׳ (י״ב) ויהי להם הנבול לפאת צפונה, לפאת צפון של בנימין שזהו דרומו של בית יוסף. מן הירדן, הלק שלו מתהיל לימשך מן הירדן שהוא במזרה והולך ומושך כל אורך הצפון עד שמניע לים הגדול שהוא במזרה כמו שמי׳רש והולך ועלה הגבול אל כתף יריהו מצפון מצפונה של יריהו, נמצא יריחו קלוט בתוך תהומו של בנימין: (י״נ) ועבר משם הנבול לוזה אל כתף לוזה היא בית אל, נמצא ההבל פולט את בית אל מהלקו של בנימין ומניח• להלקו של יוסף, וירד הנבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית הורון תהתון, כאן כלה המשך של גבול צפון. ודע שאין זה עטרות אדר הנזכר בגבול אפרים דכתיב ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי נבול נהלתם מזרהה עטרות אדר עד בית הורון עליון (ט״ז ה׳), כי אותו עטרות אדר הוא במזרה בגבול אפרים וזה עטרות אדר בגבול בנימין במקצוע צפונית מערבית בקצה נבול צפון הכלה במערב: (י״ד) ותאר הגבול ונסב לפאת ים ננבה, הרי למדת שבית חותן תחתון הוא אורך גבול צפון של בנימין ומשם הוזר הוט ההבל לרוהב המערב עד קרית בעל היא קרית יערים ושם כלה רוהב נבול בנימין למערב דכתיב והיו תוצאותיו אל קרית בעל היא קרית יערים שהיא עיר בני יהודה. זאת פאת ים, זה רוה גבולו של בנימין כלפי מערב: (ט״ו) ופאת גנבה מקצה קרית יערים, כאילו אומד הרי פירשתי לך שתי רוהות של בנימין משך הצפון מן הירדן עד ההר אשר על פני בית חדרון תחתון, ורוחב המערב מן ההר אשר על פני בית הורון עד קרית יערים אשר ליהודה משמגיע לקרית יערים שהיא מיצר דרומו של בנימין התר הכתוב ומקיף הלילה ומונה עירות העומדות על היבול בדרומו של בנימין מן המערב למזרה ער הירדן וזהו ופאת נגבה מקצה קרית יערים. ויצא הנבול ימה, אי אפשר שימה זה ים הגדול, שהרי הכתוב חוזר לו להקיף הלילה משך הדרום מן המערב למזרח עד הירדן כמו שמפרש והולך, לפיכך אי אפשר לומר כך אלא על כורחך ים זה ים אהד שעומד בין קרית יערים ובין מעיין מי נפתוה. ודע שכן הוא שאף בנבול יהודה בשמונה עירות העומדות על נבולו ממזרה למערב במשך צפון שלו מונה כל המקומות המנויין כאן וכשמגיע א) esteit steht. ב) בב״י: מיצא.