Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 54

50 ט׳ז. (א) ") [ויצא דינורל לבני יוסף מירדן ירהו למי יריחו מזרהה, לפי שנפל לו נורל בצפונו של יהודה כדכת־ יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על נבולם מצפון (יהושע י ־ה ה׳) והירדן נופל ליס המלח לפיכך יצא הגורל לבני יוסף מירדן יריהו למי יריחו מזרחה שהירדן עומד למורה ארץ ישראל אבל למטה מן הירדן הוא יס המלה אי אפשר לו לתחום ששם יוצא גורל בני יהודה רודב נבולו כדבת׳ ויהי מורל למטה בני •הודה (ט״ו מ״א) וכת׳ ונבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן(שם ה,)]. ויצא מורל ב) לבני יוסף, כשהוא אומר לבני יוסף למדת שבנורל זה אפרים ומנשה במשמע, ויצא מורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה, מורל מתחיל לימשך במי ידיחו שהן במזרחה של ארץ ישראל ומושך והולך כל אורך ארץ ישראל מצד דרום עד הים הנדול דכת׳ והיו תוצאותיו הימה, במו שקורא והולך, המדבר עולה בהר בית אל, ויצא מבית אל לוזה ונו׳ עד גבול בית חורון תחתון ועד נזר והיו תוצאותיו הימה, וכל העיירות הללו היו עומדות בדתם: (ד) וינהלו בני יוסף מנשה ואפרים, באילו אומר דע לך שרצועה זו שכתבתי לך כאן לא תאמר שבט אחד נוהלה אלא שני שבטים נחלוה שהן מנשה ואפרים: (ה) ויהי נבול בני אפרים למשפחתם, ויהי נבול נחלתם מזרחה עד בית חותן עליון, כלומד כבר פירשתי מיצר דרום של רצועה זו, והרי הכת׳ חוזר ומפרש לך מיצר מזרה כמה רוחבו מן הדרום לצפון דכת׳ ויהי נבול נחלתם מזדהה עטתת אדר שהוא במזרח דרום סמוך לירדן עד בית חותן עליון שאף הוא סמוך לירדן למזרח צפון של רצועה, וזה יהיה לך רוחב הרצועה במזרח והמבין בדבי־ יפלא בעיניו לומר שרצועה זו אפרים ומנשה נחלוה, מפני מה אינו מזכיר מנשה ברוחב מיצר מזרח, כשם שהזכיר אפרים דכת׳ ויהי גבול בני אפרים למשפ׳ ויהי נבול נחלתם מזרחה ונו׳ יבין בדבר שנורל זה צר הוא כלפי מזרח שסמוך אל הירדן אין תופס רוחב מיצר זה כי אם אפרים לבדו ומשמתחיל לימשך לאורכו מן המזרח למערב מרחיב והולך מאחריו כלפי מערב כל כך שאפרים ומנשה נאחזים בו כמו שמפרש בעניין והערים המובדלות לבני אפרים בתוך גחלת בני מנשה, אבל במזרה בתחילת הגורל של נחלתו עד המכתשת שמשם מתחיל שבט מנשה לנחול מן הצפון ומשם הולך ומרחיב הגבול ונוחלין שניהם עד ים דינדול: (ו) ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה ונו׳ למעלה פירש לך אורך הנבול כלפי דרום מירדן יריחו עד הים הגדול ורוחב הנבול כלפי מזרח מעטרות אדר עד בית חותן עליון ועכשיו מפרש לך אורך הנבול כלפי צפון מן המערב למזרח עד שפונע ביריחו ויצא הנבול הימה המכמתת מצפון, כלומר משך זה מתחיל לימשך מן הים שהוא במערב עד המזרח כלפי צפון, וזהו ונסב הנבול מזרחה, ולשון ונסב משמע שעכשיו חוור הלילה מן המערב *> בב״י נמצא זה הפירוש קודם התחלת סי' ט״ז ובאשר לפי דעתי דברים אלו אינם להמחבר, ע״ב שמתים פה בסיכוני הסגר והקורא ישפוט לפי דעתו, ועיין בהחלק האשכנזי. ך) בב״י: הגבול.