Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 53

ובמקצת אל כתף היבוסי מנגב ירושלים הוא מקום המזנה שקנה דוד מאת ארונה היבוסי היתד, רצועה יוצאה מחלקו של בנימין ונכנסה לחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי דכתיב אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלים 5 (ט) ותאר הגבול, כל מקום גבוה כתיב בו ועלה הנבול וכל מקום נמוך כתיב בו וירד, אבל מקום שוד, שאין בו לא עלייה ולא ירידה כתיב בו ותאר בל״ע אדרצבטא), כמו יתארהו בשרד וגר ובמחוגה יתארהו (ישעיה מיד י״ג): (י) מבעלה ב) ימה אל הר שעיר, פתרונו למערבו של הר שעיר והיו תוצאותיו הימה? (י״ב) ונבול ים הימה הגדול וגבול, כלומר הרי פירשתי לך גבול בגי יהודה לשלש רוחותם, רוח הדרום רוח הקדים רוח הצפון, וזה יהיה לך גבול מערב לרוחב התהום, הים הגדול העומד במערבו של ארץ ישראל ונבול, אילו ניסין שבים. זה נבול בני יהודה למשפחותם, וכל עיירות המנויות כאן אינו כי אם עיירות העומדות על הגבול, כדאמר רב יהודה אמר רב ג) לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הנבול אבל עיירות שעומדות בתוך הנבול לא נימנו כאן: (י״ו) וילכדה עתניאל בן קנו אח־ כלב, אביו של כלב חצרון דכתיב וכלב בן חצרון, מת חצרון ונשאה קנז לאמו של כלב והוליד את עתניאל נמצא עתניאל אחי כלב מן האם, ולפי שקנז גידל את כלב חורגו נקרא קניד על שמו ללמדך שכל המגדל וכר בכתובותי): (י־ח) ויהי בבואה, ויהי בשלוח אותה אביה החוצה מביתו לבית בעלה. ותסיתהו, עכסה לעתניאל בעלה. לשאול מאת אביה שדה, שישאל עתניאל בעלה מאת אביה קודם הכנסתה לחופה. .ותצנח מעל החמור, ותכנע ראשה בעוד שהיא רוכבת על החמור לדבר אל בעלה עתניאל ותדבר אליו שישאל מאת אביה שדה בטרם יביאנה עתניאל אליו הביתה וירא אביה אותה וירע בעיניו מאד שמתלחשת עמו בפני רבים קודם כניסת[ה] לחופה ויאמר לה כלב מה לך, (י״ט) והיא השיגה לו תנה לי ברבה, פתר׳ ארץ מבורכת במים, בי ארץ הננב נתתני, פתר׳ ארץ צמאה למים כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכ״ז ד,) וכן כל דבר ננוב פתרונו יבש. נתתני, תיבה זו מתחלקת לשנים ומשתמש במקום נתת לי ורבים כמוה במקרא כמו בשלם הבשר (מלכים א׳ י״ט כ״א) שפתרונו בשל להם הבשר, ובמקצת שפירשתי תבין את רובם. ונתתה לי כלות מים, עיינות מים כמו ונולד, על ראשה (זכריה ג׳ ב,). ויתן לה בלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות, פתרונו •בכל מימיי) שנתן לה בלב נתן עיינות מים יוצאים בבקעה ובהר, אם נתן לה בהר אותו [הר] 0 היה ארץ מוצא מים, ואם נתן לה בבקעה גם אותה בקעה היתד, ארץ אנמי מים: (מ״ה) עקרון ובנותיה וחצריה, לא מפני שכיבשם יהושע כבר אלא שהגיע לחלקו על פי הגורל שאם יכבשם היום ומחר שידעו שהגיע לחלקו של יהודה: (ם־ג) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יבלו בני יהודה להורישם, עד שבא דוד והורישו דכת׳ ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי וגו׳ (שמואל ב׳ ה ׳ח׳): א) adrecevet, gerade richten. ב) בכ״י: מבעלהן ימד,. ג) מאמר חמד, לזד, נמצא בירושלמי מגילה פרק א׳ הלכה א' (דף ע' סוף ע״א): ר' יוסי ב "ר ה ג י נ א אומר המסיבות לספי* מנה. על זה העירני אדומ״ו הר׳יר אברהם ברלינער ג/ ך) המאמר הוא בסנהדרין י״ט ב׳ במו שהראה לי הר' באמבערגער ג״י. ךן) כן הוא בב/ ולענ״ד יש לגרום: מקום. ן) כך יש להשלים לענ״ד.