Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 51

47 הלך ישראל במדבר ועתה [הנה] אנכי היום המש ושמונים שנה, באן למדנו ששבע שנים עשו מכבשין את הארץ, לפי ששנה ראשונה לצאתם מארץ מצדים הוקם המשנן שנייה נששלה משה מרגלים מקדש ברנע עד אשר עברנו את נהל זרד שלושים ושמונה שנה ולאחר שביבשו ובאו להלק את הארץ אמר כלב ליהושע זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ה׳ אל משה, כאן למדנו ששבע שנים מכבש־ן. וכן מפרש בערכין (דף י״ג ע*א): (י״א) ככה־ אז וככחי עתה, שמא תאמר כבר זקנתי ולא אוכל להוריש את הענקים משם, לכך אמר כבהי אז וככחי עתה למלחמה: (י״ב) כי אתה שמעת כיום ההוא כי ענקים שם וערים נתלית בצורות, הוא שאמרו המרגלים אפם כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות נתלות מאד ונם ילידי הענק ראינו שם (במדבר י״ג כיח). אולי הי אותי והורשתים, ונתקיים בי המקרא שכת׳ ויהי ה׳ את יהודה ויורש את ההר (שופטים א' י״ט)ז (טיו) ושם חברון לפנים קרית ארבע, לפי שיושב בה האדם הגתל בענקים, אביהם של ענקים ושלשת בניו אהימן ששי ותלמי א/ וכיון שפינו משם הארץ שקטה המלחמה, ועל שם ארבעתם נקראת העיר לפנים בעודם בה קרית ארבע. ומדרש בראשית רבה (פרשה דה) ושם חברון לפנים קרית ארבע, מפני שנקברו בה ארבעה צדיקים, אדם הראשון ואברהם ויצחק ויעקב, לפיכך נקראת קרית ארבע. האדם הגדול בענקים, זה אברהם שנתנסה בעשר נסיונות, שת* היהי״ן דורש האדם הגדול שיבול לומר אדם גדול מה ת־ל האדם הנדול אלא זה אברהם שנתנסה בעשר נסיונות. והארץ שקטה ממלחמה, ראויים היו ישראל ליבנם לארץ ישראל משנה ראשונה שיצאו ממצרים אלא שכיבדו את האדם הוא אברהם שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו (כראשית כ״ג ו׳) שקטה עליהם מלחמה ארבעים שנה; ט׳!ו. (א) ויהי הכורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום, עכשיו מונה לו עיירות העומדות על הגבול. נגבה, בדרומה של ארץ ישראל ואותן עייתת מבדילין בין גבול אדום ובין גבול בני יהודה, דררומו של יהודה הוא גבול אדום, ודרומם של כל השבטים הוא גבול יהודה, ומניין שדרומו של יהודה הוא גבול אדום, מדבר צ ין נגבה מקצה תימן, בסוף דרומו של ישראל: (ב־ג) ויהי להם נבול נגב, עכשיו מתחיל למנות רצועה של יהודה ומקיף אותה סביב לארבעת מקצעותיה, בתהלה מונה עיירות העומדות בדרומו ומבדילות בין גבול יהודה ובין גבול אדום והולך ומונה מקצת ים המלה מאותו לשון של ים המלה הפונה נגבה שאף ים המלח יש לו ארבע פאות, צפונה שלו הירדן שהוא נופל לתוכו דבתיב המים היורדים עלב) ים הערבה ים המלה תמו נכרתו (יהושע נ׳ ט״ז), דרומו שלו ארץ העמים, מזרה שלו בעבר הירדן אל צד בני ראובן וכני גד והצי שבט המנשה מערב שלו נחלת יהודה ומתחיל לימשך רצועה שלו במיצר דרום מקצה ים המלח מאותו א) עיין גם ם״ש רש״י בשש ד״א. ב) בכ״י: עד.